כח

בש' אלקים. וזהו שלמדו רז"ל מזה שצדיקי' דומין לבוראן לבן ברשותם, כי רשעים הם ברשות לבם שנא' ויאמר המן בלבו אמר נבל בלבו לפי שהוא ברשות לבו, משא"כ הצדיקי' לבן ברשותן שנא' בהן ויאמר אל לבו דומין לבוראן שנא' ויאמר ה' אל לבו, והיינו שלבן ברשותן היינו שהמוח שליט על הלב, וכך למעלה ויאמר ה' אל לבו היינו מה ששם הוי' מושל על שם אלקים וכמ"ש כי גדול הוי' ואדונינו מכל אלקי' ששם הוי' מושל על ש' אלקי', כי אלקי' הוא בגי' הטבע אך שם הוי' הוא מושל על הטבע ומהפך את הטבע שיהי' גילוי אותות ומופתים כו'.

והנה בזה יובן מ"ש אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה שעלה גבעת הערלות שמל יהושע כריח של לבונה. והענין הוא, דהנה ערלה היא ג"כ בחי' טומטם שמכסה ומסתיר, וזהו ע"ד שאומרי' אוה"ע טומטם הוא העולם שהערלה הוא מסתיר ומעלים כו', אך הנה ע"י המילה שמכרית את הערלה ועי"ז עלה ריחן כלבונה, לפי שדוקא עי"ז שנעשה העלם והסתר ואתכפי' סט"א ונתהפך מחושך לאור עי"ז נעשה בחי' ריח, שריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנה, לפי שכד אתכפי' סט"א סליק יקרא דקב"ה לעילא ולעילא ועי"ז נעשה בחי' גילוי שם הוי' בש' אלקי'. וזהו מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי' לפי שע"י מילה נמשך שם הוי' גם בסופי תיבות דהיינו למטה ג"כ, לפי שמילה עולה השמימה בחי' מקור המקיפין ועי"ז נמשך שם הוי' גם בס"ת. וזהו שעלה ריחן לפני הקדב"ה כריח קטרת סמים וכקומץ של לבונה כו' וד"ל].