כז

ע"ד בחי' גילוי אותות ומופתים, שגילוי אותות ומופתים נמשך מבחי' ש' הוי' כו', והנהגה שע"פ שם אלקים היא בחי' טבע שאלקי' בגימ' הטבע, אך אעפ"כ הטבע זו נמשך ג"כ מאלקו' והוי' הוא האלקי', רק שכך עלה ברצונו שיהי' על אופן א' בחי' טבע, והטבע אינו מסתיר כלל כי מחדש בכי"ת מע"ב. אך הם אומרים טומטם הוא העולם שאינו ניכר כלל, והם כופרים בב' השגחות, ואפי' בהשגחה שע"פ ש' אלקים הם אומרי' ג"כ עזב ה' את הארץ ואינו משגיח כלל על מעשה התחתונים ואומרים שהטבע היא בחי' הסתר לגמרי וכופרים בחידוש העולם שמחדש בטובו בכ"י מע"ב, וזהו טומטם הוא העולם.

וזהו מ"ש ויתעצב אל לבו, על מי הוא כועס לא על האדריכל, והיינו לפי שהפגם מגיע למעלה בבחי' ש' אלקי' לפי שמשם אלקי' נעשה מקור לעולמות בבחי' גבול וע"כ הפגם מגיע שם יותר, לפי שבשם הוי' אין הפגם מגיע כ"כ לפי ששם הוי' הוא מהוה בבחי' מקיף לבד וע"כ אין הפגם מגיע שם כ"כ, אך בשם אלקי' שמתלבש בבחי' פנימי' ממש ע"כ שם מגיע הפגם, וזהו ויתעצב אל לבו, והיינו שעי"ז אינו נמשך המשכות מלמעלה משם הוי' בשם אלקים. דהנה כמו למשל למטה שאנו רואין שהלב פליג לכל שייפין והיינו שעי"ז שהמאכל נתברר בקיבה ונהפך לדם ועולה הדם ללב ולבא פליג לכל שייפין ואפי' למוח שמובחר הדם עולה למוח וע"י העלאה זו נמשך אח"כ המשכה ממוח ללב, אבל כשאין העלאת מ"ן מלמטה למעלה ממילא אינו נמשך המשכה מבחי' מוח ללב, וזהו כשויתעצב אל לבו ע"י מעשה התחתוני' שהפגם מגיע ללב כו' שאין העלאת מ"ן מלמטלמ"ע ממילא אינו נמשך המשכה מבחי' ש' הוי' לבחי' שם אלקי'.

אך זהו שהוא מתרעם על האדריכל לפי שאינו נמשך המשכות מלמעלה משם הוי' בשם אלקים. אך אח"כ כשנאמר וירח את ריח הניחוח שהוא ריח הקרבנו', ובמדרש פי' וירח את ריח של חנניא מישאל ועזרי', ועי"ז ויאמר אל לבו, היינו שנמשך המשכ' מבחי' ש' הוי' בשם אלקי' ויהי' גילוי ש' הוי'