כג

כמ"פ כתי' אצל האבות ש' הוי', נת' ע"ז במ"א כמה תי' ע"ז, שהי' רק ע"ד ידיעת המציאות, או שקאי על ש' הוי' דלעילא, ע' בד"ה וארא שלא נדפס בענין אד' למה הרעותה כו'. אבל בחי' ש' אלקי' הוא מה שנעשה מקור לעולמות, ולכן בש' אלקי' נא' ברא שהוא בחי' כח הפועל בנפעל, שהארה מבחי' שם זה מתלבש בכל עולם לפי ערכו, וע"ז נא' לעולם ה' דברך נצב בשמי' שבחי' דבר ה' הוא בחי' העשרה מאמרות שנא' בהם ויאמר אלקי' הם נצבי' תמיד בשמי' עד"מ להחיותן, כי שמים הוא תי' אש ומים ותי' מים הוא בשלימות ומאש רק השי"ן לבד והא' יוצא מהקמץ שתחת השי"ן, ע' ברש"י ספ"ו דכתובות גבי ינחם כאלו כתי' ינאחם, ואותיות אלו עד"מ הם עומדי' תמיד בשמי' להחיותם ואלמלא הי' מסתלקי' כרגע הי' נעשה מהשמי' אין ואפס, וכמ"ש בסש"ב ח"ב באריכות. וכן הוא בכל הנבראי' שנבראו. והגם כי לכאו' לא ימצאו אותיות כ"כ בעש"מ להוות ולהחיות ריבוי הנבראי' כ"כ, אך באמת זהו ע"י חלופי' ותמורות ותמורי תמורות ברל"א שערי' המתגלגלי' פנים ואחור עד שיש לכל נברא ונברא צירוף פרטי להוותו ולהחיותו מאין ליש תמיד בכל עת ובכל רגע.

ואמנם כ"ז הוא בחי' ממכ"ע שהוא בחי' הדבור דעש"מ שנק' דבר הוי' שמתלבש בכל עולם ובכל נברא לפי ערכו כו', אבל בחי' ש' הוי' הוא בחי' ההתהוות שנתהוה מיד שעלה ברצונו וחפצו, וכמ"ש בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט כו', וכתי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם שלמעלה מיד שעלה במח' לפניו ית' נתהוה, וזהו בחי' סוכ"ע שסובב ומקיף הכל ומחי' ומהוה בבחי' מקיף זה, רק שאינו בבחי' התלבשות כמו בחי' ממכ"ע שנת"ל שזהו בחי' דבר ה' כנ"ל כ"א שמחי' ומהוה בבחי' מקיף, וע"ד המח' שכוללת הרבה מן הדבור בסקירה אחת, ולא מח' מחשבותיכם כתי' שעיקר ההתהוות הוא מבחי' המחשבה וכמש"א בזהר שבמח' א' נבראו כל העולמות, והכוונה הוא על בחי' מח'