כ

הי' עובדא שלו במקלות, והוא ענין אחד עם תפילין שלנו כמבואר בזח"א ויצא דקס"ב ע"א, ואם אחד מישראל דעתה יעשה זאת לא יפעול כלום, וכן חנוך הי' תופר מנעלים ועל כל תפירה כו', היינו מפני שהמשכתם הי' כמו בתורה שלמעלה, משא"כ תורת משה שהיא מורשה קהלת יעקב היא איך ומה שימשיך כל אדם כו', וז"ע תורת ה' ובתורתו, ובחי' תורת ה' היא ח"ע שלמעלה גם מכתר, וענין חכ' שלמעלה מהכתר נת' שם לפי שהיא שורש החכמה שברדל"א ממש שהוא מל' דא"ס שלמעלה מגלגלתא דא"א שהוא הכתר.

ולהיות כי בכל שנה מתחדש הארה חדשה, שהרי שנה זו עד"מ אינה כמו שנה העברה שבכל ר"ה נמשך חיות חדש על כלליות השנה (רק שהוא בהעלם עדיין, ולע"ל שמי' חדשי' שיתגלה החידוש כללי, כמו קודם חטא אדה"ר ויותר ע"י הבירור בבחי' רעש גדול דתשו' או רעש אותיות שער שנת' בד"ה את ה' האמרת, ל"א), לכן נא' במוסף דר"ה ועשיתם שנעשיתם ברי' חדשה.

ועד"ז נא' באברם ואעשך, והענין י"ל כי ההמשכה אשר לקיום העולמות נק' לחדש הישנות, אבל כתי' אור חדש, היינו המשכת אור חדש ממש, והוא יחוד פנימיות חו"ב ששורש ההמשכה מעתיק מא"ס וכו', עז"נ ואעשך ברי' חדשה המשכת נשמה חדשה מיחוד פנימי הנ"ל, וכן בכל ר"ה נמשך אור חדש, חידוש נשמת אדה"ר שנברא בר"ה כמ"ש בלק"ת בד"ה שוש אשיש. וע' מענין השמי' החדשי' בת"א פ' בראשית. וז"ע שנק' אברהם שניתוסף ה', להיות מאב