יט

השמי' החדשי' והארץ החדשה אשר אני עושה, שנז' בהם ל' עשייה לפי שהן ברי' חדשה, והיינו שקאי על העבודה שיהי' לע"ל (או לאחר התחי') שע"ז אנו אומרי' במוספי' ושם נעשה לפניך כו' כמצות רצונך, שע"ד הנ"ל כתי' ונגולו כספר השמי', וכתי' השמי' החדשי' והארץ החדשה שלא יהי' שמי' וארץ גשמיים המעלימי' ומסתירים כבוד ה' להיות יש ודבר בפ"ע, שהרי בכל דבר נמשך אוא"ס ב"ה כמ"ש והר סיני עשן כולו עולם שנה נפש, עולם בחי' מקום ששם נמשך בחי' אוא"ס כמ"ש הנה מקום אתי, וכן בבחי' שנה בחי' זמן מלך מלך ימלוך עבר הוה ועתיד הכל הוא בבחי' א"ס כו', וכן בנפש יש הארת א"ס וכל החיים יודוך סלה וג"ע העליון ותחתון ויש ג"ע למעלה מג"ע עד אין קץ ותכלית בעילוי אחר עילוי כו', ולעתיד כשיזדכך העולם וחומריות וגסות שבו אזי עין בעין יראו כו' ואז יהי' שלמות העבודה בעשיית המצות כמצות רצונך.

ומה שארז"ל ברבות פ' שמיני פ' י"ג ע"פ וזאת הבהמה, א"ר יודן ב"ר שמעון כל בהמות ולויתן כו' א"ר אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה כו' חידוש תורה מאתי תצא, הכוונה ע"ז כמ"ש רש"י ע"פ ישקני מנשיקות פיהו ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונותי' ומחלים פניו לקיים דברו, וזהו ישקני מנשיקות פיהו, שיתגלו לנו טעמי תורה הפנימיות היינו מו"ס יבא בהתגלות טעם וענג של הרצון, ועז"נ אז תתענג על הוי' שהתענוג גבוה מש' הוי', וכעת הוא בהעלם ונסתר מאתנו אכן אז כשיתגלה הטעם והתענוג של מו"ס יהי' הטעם והתענוג על הוי'.

גם י"ל שזהו ע"ד תורת ה' ובחי' תורתו, שנת' בלק"ת בביאור ע"פ אני ה' אלקיכם הג' ססי' ד' דנ"א סע"א, שהם למטה תושב"כ ותושבע"פ, אך באמת הנה יש ב' תורות והוא מ"ש בס' הבהיר (או מעיין חכמה) דהע"ה הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, פי' תורה שלמעלה היא ג"כ המשכות אלא שהמה ע"פ אופן אחר לגמרי, ולא נתגלה אלא להאבות אברהם ויצחק חפרו בארות, ויעקב