יג

ומעתה יובן ענין דכתיב ברוך כבוד ה' ממקומו. דהנה ארז"ל בחולין דצ"א סע"ב חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת כו' וישראל מזכירין את השם לאחר שני תיבות שנא' שמע ישראל הוי' ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר שלש תיבות כדכתי' קדוש ק"ק הוי' (ישעי' וא"ו) וכו', והאיכא ברוך, ברוך אופנים הוא דאמרי לי' (שהם מכסא הכבוד עצמו וכי אמרינן אנן במלאכים, רש"י). משמע שבדבר זה אופנים הם יותר נעלי' משרפי'. והיינו ע"ד שנת' בד"ה את ה' האמרת (ל"ב) בענין והאופנים וחיוה"ק ברעש גדול, שענין הרעש שלהם הוא מחמת העדר ההשגה, ע"ד בן כפר שראה כו', והיינו כי השרפי' שהם בבריאה שהוא קרוב יותר לבחי' האין המהוה היש דבריאה לכן הם משיגים את בחי' כבוד ה' שהוא מ"ש ולכבודי בראתיו, שהוא ענין הלבוש מל' שע"ז ארז"ל ר"י קארי למאנא מכבדותא כמ"ש במ"א, ולהיות כי חיותם שבבריאה הנה הם משיגים, ומשיגי' שאוא"ס ב"ה הוא קדוש ומובדל מהם לכן הם אומרים ג"פ קדוש בוא"ו כמ"ש במ"א ובכ"ד בלק"ת, עד שמזכירי' את הוי' צבאות הוא מה שאות הוא בצבא דילי', וה"ה בבחי' רצון ותשוקה, ועי"ז הם עומדי' ממעל לו היינו לבחי' ההתלבשות בש' אד' שהוא בגימ' היכל היינו בחי' היכל לש' הוי' המהוה מאין ליש בדרך ממילא ומאיליו כו'.

אמנם האופנים להיות כי הם בעשי', שבעשי' אינו מאיר גילוי אלקות כ"כ כמו בבריאה, אשר בריאה היא ראשית התהוות היש וקרובה להאין משא"כ העשי', וגם יש עוד כמה בחי' בהפרש בין עשי' לבריאה, ולכן כתי' אף עשיתיו להפסיק הענין, והיא רגל שמאל דה' דבהבראם בה' בראם שרגל השמאל נפסק מהגג, וכמ"ש במ"א, ולכן הם בבחי' רעש על העדר השגתם, ונת' בד"ה את ה' האמרת הנ"ל שמבחי' רעש נעשה שער שהוא בחי' שער בימין