ט

מהן נמשך למטה (ע"י השתלשלות ובחי' נוגה תערובות טו"ר כו' כנודע) נפש הבהמית והטבעיות, ואין כל הטבעיות שוים, כי יש טבעו אוהב כבוד או ממון כו', וכמו עד"מ הבהמה שבשר גידים ועצמות הוא הפנימיות שלה והעור החיצון מלביש אותה ומהעור עושי' מנעלים, וכמו"כ בנה"ב הנמשך מבחי' חיצוניות של אופנים שבמרכבה הנ"ל ע"י אתכפייא ואתהפכא של בחי' נה"ב הנ"ל במס"נ שבק"ש בכל לבבך כו' בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה' נעשה בחי' נעל החופה את רוב הרגל, דעיקר ההילוך הוא ברגל שמוליך גם את הראש, כך ע"י אתכפיא ואתהפכא של בחי' נה"ב במס"נ בק"ש שהוא בחי' סוף מעשה הוא במח' תחלה, כי תכלית המכוון הוא להיות לו ית' דירה בתחתונים כנ"ל, ועי"ז יוכל אח"כ להתפלל בש"ע שיהי' שינוי רצון מבחי' כתר עליון למעלה מבחי' התורה כנ"ל.

וזהו צהר תעשה לתיבה, שתיבות התפלה יהיו בבחי' צהר היינו שיהי' מהם המשכת הכתר. לפ"ז א"ש ג"כ שבורלין משמע שיש בו קצת אודם כדכתי' אדמו עצם כו', כי כתר עליון קמי' כחשוכא כאורה, וצ"ל נמשך בחי' אור ושיומשך במקום הראוי דוקא, וזהו ע"י גוונא סומקא, וכמ"ש בשהש"ר ע"פ דודי צח ואדום צח לי ואדום למצרים כו'. ובכדי שיפעול התפלה זהו ע"י קדימת הצדקה שר"א יהיב פרוטה כו' שנא' אני בצדק, שע"י הצדקה שהיא בחי' והחמשית לפרעה, גם בסידור בד"ה אני בצדק בסופו, שזהו כמשנ"ת לעיל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.