ח

והנה בענין מט"ט שר העולם ע' בתוס' חולין ד"ס וביבמות דט"ז ע"ב מה שהקשו, ומה שתירץ בשל"ה דפ"ה ע"ב על קושייתם שחנוך הוא בחי' התחתונה דמט"ט (וצ"ל שזהו לאחר חטא עה"ד) בסוד מנעל וסנדל ולכן הי' תופר מנעלי'. והרח"ו בהג"ה זח"ב בשלח דנ"ח ע"א פי' סנדל אריך דעשי', ולזה גם הוא כחו רב ועצום להיות קושר כתרים לקונו. ואפשר שיש לו עוד יתרון, והיינו ע"י כי נעוץ תחלתן בסופן שבסוף יש כוונת נעיצת התחילה יותר מבראש המתפשט, וסוף מעשה עלה במח' תחלה, והיינו במח' הקדומה אנא אמלוך כו' בחי' מל' דא"ס, כי עיקר תכלית הבריאה הי' להיות בחי' יש ובטל אליו ית'.

והנה כמו"כ יובן למטה דכתי' כי חלק ה' כו' ענין בחי' נעל בנפש האדם, שהנשמות נק' רגל יעקב, יו"ד עקב, וגם בכלל דכתי' בנים אתם וברא כרעא דאבוה, ובחי' נעל ולבוש של הרגל הוא בחי' נפש הבהמית. דהנה נה"ב היא הנמשכת משמרי האופנים, כי בחי' המרכבה פני ארי' הוא בחי' אהבה פני שור בחי' יראה, והם נושאים את הכסא, ומזיעתן של חיות היינו שא"א להם לסבול עול עוצם האהבה והפחד הנמשך בהם, לזה והחיות זעות מחיל כסא כו' הוא בחי' פסולת הנמשך מהם, כמשל הזיעה היוצא דרך נקבי העור, אך מהעור עצמו הוא בחי' חיצוניות של דחילא ורחימא של החיות והן בחי' אותיות וכו'