ז

אין האותיות מהות השכל ועצמותו. ולכן אמרו על מט"ט שקושר כתרי' לקונו מתפלותיהם של ישראל, והענין כי אותיות התפלה עולות למעלה ע"י המלאכי' כנודע כי כמה מלאכי' ממונים בכל היכל לקבל התפלות, ואיתא בזהר שמלאך נשיק לה, וביאור ענין זה הוא כמו הנושק עד"מ מכניס רוחו והבלו בדבר שנושק, כך המלאך מכניס רוחו והבלו באותה התפלה להעלותה מבחי' דבור האדם לבחי' דבור המלאכים שהוא בחי' מחשבה שלמטה, וכך עולה התפלה למעלה מעולם ועד עולם עד עולם העליון ששם הוא מט"ט שעושה בחי' כתר זה (וע' בלק"ת מהאריז"ל פ' בראשית בד"ה ונבאר מעלת אדה"ר קודם שחטא קרוב לסופו בדף ט"ו סע"א (ד' אמשטרדם) וז"ל, והנה כבר ביארנו ענין מט"ט כי אע"פ שמצינו בזהר שהוא מיצי' פי' מו"ק שלו הוא ביצי', כי אמת הוא שמט"ט ראשו הוא בבריאה וגופו ביצי' ורגליו בעשי', עכ"ל), פי' שמעלה האותיות עד מקורן ושרשן שהוא בכתר, והיינו כדי להמשיך אותיות, כי התפלה היא יהי רצון שיהי' המשכת רצון אחר מבתחלה שנמשך בחכ', וחכ' היא בחי' דין וכן התורה דמחכמה נפקת, מימינו אש דת למו, שהיא בחי' אש וגבורות, ולכן ע"פ התו' אין יסורי' בלא עון, אבל בכתר שם הם רחמי' פשוטים ונושא עון כו' ומשם נמשך אותיות חדשות כו'.