ב

כיוהרין דקביען על כלילא, וכן ע"פ אדמו עצם מפנינים (באיכה סי' ד' ז') תרגם סמיקו חיזו יתיר מן יוהרין, לפ"ז יוהרין היינו פנינים, וממ"ש אדמו עצם מפנינים משמע שיש בהם קצת אודם, ועמ"ש במ"א בענין בדולח דגוונא סומקי אתחזי' בי', ולכאו' צ"ל דיוהרא בלה"ק הוא ענין גאוה כמ"ש (בחבקוק ב' ה') גבר יהיר ולא ינוה, זד יהיר לץ שמו (משלי ך"א ך"ד). ואפ"ל כי באמת גאה דקדושה הוא ענין רוממות וגדולה, כמאמר הגאוה והגדולה לחי העולמי' וכתי' כי גאה גאה, וע"ז מורה האבנים טובות שמהם עושי' הכתר והעטרה שע"ג הראש, שהכתר הוא ענין גאה גאה כו', רק כשנפל בחי' זו בשבה"כ זה"ע גסות הרוח, והוא היוהרא שקראו חז"ל ויוהרא הנאמר במקראות הנ"ל.

והנה רבינו ז"ל פי' בשם הבעש"ט ז"ל דתיבה היינו ג"כ תיבות התפלה, ולפ"ז יש לפרש ענין צהר תעשה לתיבה שצהר הוא אבן טוב כנ"ל, והיינו כי האבנים הם אותיות כמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שני בתים, ונודע ממארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל, נמצא תיבות התפלה נעשה מהם כתר, והיינו ענין האבנים טובות הנקבעי' בכתר עד"מ. וכן יובן ד"ז למעלה שה"ע אותיות והמשכות מבחי' כתר יהי רצון כו' שלמעלה מבחי' הדין והמשפט ע"פ ד"ת, כ"א יהי רצון, רצון חדש, ורצון אותיות צנור שיומשך צינור חדש לשנות הדבר מכמו שהי' קודם כו'.

וביאור הענין, דהנה כתי' (ישעי' סי' נ"ח) אז יבקע כשחר אורך וארוכתך כו', וארז"ל במד"ר ס"פ בהר א"ר ירמי' בן אלעזר אפי' אותה שכתיב בה והארכת ימים מהרה תצמח, והיינו שדרש אורך וארוכתך מל' אורך ימים, פי' א"א, וע' במת"כ. והענין הוא דהנה ארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני והדר