תרמא

כנשר יעיר קנו תשכ"ב

כנשר יעיר קנו גו' ישאהו על אברתו ה' בדד ינחנו, וקאי על מ"ש לעיל מיני' יצרנהו כאישון עינו, שעי"ז שיצרנהו כאישון עינו עי"ז כנשר יעיר קנו, ולכן ישאהו על אברתו הוי' בדד ינחנו. ופירוש יצרנהו כאישון עינו, הנה ידוע שישנם ספירות ומלאכים שנק' בשם עינים, וכמבואר בתו"א בענין עיני הוי' משוטטים ומשוטטות שהם ב' סוגים במלאכים, אמנם ישראל שהם לפנים ממלאכי השרת הם בחי' אישון עינו. שהעין עם היותו כלי לכח הראי', מ"מ הנה עיקר הראי' הוא מהאישון שבעין, וזהו מעלת ישראל על המלאכים, שהמלאכים נק' בשם עינים בכללות, וישראל הם בחי' אישון עינו.

ולהבין זה, וגם להבין שייכות הענינים שעי"ז שיצרנהו כאישון עינו עי"ז כנשר יעיר קנו, ועי"ז ישאהו על אברתו הוי' בדד ינחנו, יובן זה בהקדים מאמר בעל ההילולא ע"פ את הוי' האמרת היום גו' והוי' האמירך היום גו', ובשניהם אומר ולשמור מצותיו . . (כנ"ל בפנים הספר לעיל ע' תעו עד גמירא).

וזהו מ"ש כנשר יעיר קנו שהוא התעוררות רחמים רבים דבחי' נשר, שבא אחרי הקדמת העבודה דחודש אלול שהוא עבודה מלמטלמ"ע, כהר"ת דאלול אני לדודי ודודי לי, אלא שיש על זה נתינת כח מלמעלה אבל העבודה עצמה היא בדרך מלמטלמ"ע, דבכללות הו"ע עבודת התשובה שהיא עבודה שמלמטלמ"ע. שזהו יצרנהו כאישון עינו, אישון עינו הוא השחור שבעין ומ"מ הנה עצם כח הראי' הוא דוקא ע"י האישון, דכמו"כ יובן בעבודת האדם, שדוקא ע"י עבודת התשובה בדרך מלמטלמ"ע שהו"ע שחרות והעלם, הנה מצד השער (בשי"ן שמאלית) נעשה המשכה רחבה לעורר רחמים רבים מבחי' אב הרחמן ואב הרחמים, להמשיך ולתקן את כל הפגמים שפגם במ"ע ובמל"ת. וזהו המשך הפסוקים יצרנהו כאישון עינו כנשר יעיר קנו ישאהו על אברתו הוי' בדד ינחנו, שע"י העבודה דאישון עינו הוא עבודת התשובה כנ"ל, עי"ז כנשר יעיר קנו הו"ע המשכת הרחמים למלאות את כל הפגמים, בין במ"ע שהו"ע ישאהו על אברתו שקאי על רמ"ח פיקודין רמ"ח אברין דמלכא, ובין במל"ת שהו"ע הוי' בדד ינחנו (גם הנה הוי' עצמו כולל מ"ע ומל"ת,