תרמ

שהו"ע ע"ש, ולכן גורמים שגם הנביעו דאשקי לאילנא מסתלק לעילא לעילא וכמ"ש ונהר יחרב ויבש, ולזאת ע"י התשו' דיוכ"פ, ממעמקים קראתיך ממשיכים ממקור בחי' נהר שיתקן הפגמים ויומשך להיות כמראה אדם, וזהו בחי' לפני הוי' תטהרו, כי הוי' בחי' אדם כמ"ש דמות כמראה אדם הוא כו' כבוד הוי', אבל ע"י לפני הוי' משם ימשך להיות בחי' אדם וש' הוי' כו', וכיון שנעשה בחי' אדם שהוא בחי' אילנא דחיי צריך שיומשך אח"כ בחי' כמיא דאשקי לאילנא, וזהו הצל סוכה שהוא המשכת המקיף מבחי' נהר יוצא מעדן והיינו ע"י התשו' והקטורת דיוהכ"פ שמעוררי' במקור בחי' נהר כו' שיומשך בחי' נביעו דאשקי לאילנא, ובסוכות המשכה זו בבחי' צל ומקיף עדיין (ע' ד"ה האזינו הג', ויובן קצת יותר).

והנה אילן גימט' הוי' אד' זהו בבחי' אדם כי הוי' הוא בחי' אדם כמ"ש דמות כמראה אדם הוא כו' כבוד הוי', ובש' הוי' יש אד' ג"כ וכמ"ש והוי' בהיכל קדשו, נכתב בש' הוי' ונק' בשם אד' אבל סוכה גימט' הוי' אד' הוא הוי' בבחי' כי לא אדם הוא, הוא הוי' הוי', ש' הוי' דלעילא, ואד' הוא בחי' כח אדנ"י, שרש ומקור בחי' מל' כמו שעלה במחה"ק ונק' אד' מי, כמ"ש אם עונות תשמר י"ה אד' מי יעמוד וכמ"ש בביאור ע"פ ועתה יגדל נא. ולכן העושה סוכה תחת האילן פסולה. והנה עד עשרים אמה אדם יודע שיושב בצל חלל הסוכה, עשרים שהו"ע ב"פ ע"ס מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, ולמעלה מעשרים הסכך שהוא בחי' הצל ומקיף שעל בחי' אדם מבחי' נהר היוצא מעדן, נביעו דאשקי לאילנא, וזהו אדם יודע שיושב בצל כו', אבל למעלה יותר א"א שיומשך אפי' בחי' מקיף וכמשנת"ל בענין יחיד ואחד ע"ש.

ועפי"ז יובן ענין ושאבתם מים בששון, למה ניסוך המים בסוכות דוקא, והענין כי בכל השנה הי' ניסוך היין, יין המשמח אלקים שממשיך גילוי סוד הוי' בשם אלקים, והנה יין הוא אילן, בורא פרי הגפן והיינו כי אילן הוא הוי' אד' כנ"ל והיין ממשיך גילוי הוי' בשם אלקי' ואדנ"י, אבל ניסוך המים הוא בחי' כמיא דאשקי לאילנא שלמעלה מבחי' כי האדם עץ השדה, ולכן דוקא בסוכות, כי סוכות הוא הצל ומקיף מבחי' נהר היוצא מעדן בחי' נביעו דאשקי לאילנא כנ"ל, ורק שהסוכה הוא ההמשכה בבחי' צל ומקיף לבד, אבל ניסוך המים הוא שיומשך מבחי' זו בגילוי בפנימיות.

התחלה וסיום לד"ה "את הוי' האמרת - תרל"ב"

בס"ד. ש"פ האזינו, י"ג תשרי, תשכ"ב.