תרלט

הכסא דמות כמראה אדם כו', כמו באדם יש מוח ולב, שבמוח שורה עיקר הנשמה, ובלב מלובש ג"כ חיות הנפש, כמו"כ למעלה ח"ע נק' חכמה מוחא שעיקר השרא' אוא"ס הוא בחכמה, ובינה ליבא, חסד דרועא ימינא, גבו' דרועא שמאלא כו', נו"ה תרין שוקין, וכמו שבאדם יש פרסא המפסיק בין איברי הנשימה לאיברי המזון, כמו"כ יש למעלה בחי' פרוכת כו', וזהו בחי' אדם למעלה, והוא כללות החיות של כל סדר ההשתלשלות, דכדי שמאוא"ס ב"ה יהי' מקור לעולמות הוא ע"י התלבשותו בבחי' כמראה אדם, ועל בחי' כמראה אדם כתי' כי האדם עץ השדה שנק' אילנא דחיי. והנה ענין בחי' כמראה אדם שהוא כל הע"ס מבואר במאמר הנ"ל לעיל מיני' חכמה מוחא בינא ליבא כו' לכן אמר אח"כ כמיא דאשקי לאילנא כי אילנא הוא בחי' כמראה אדם, כי האדם עץ השדה, והנה מלאכים הם בחי' בהמה כי שרשם מרכבה עליונה פני ארי' פני שור פני נשר, חיות ובהמות, והיינו לפי שהם בעולם הבריאה ע"כ הם בחי' בהמה, לגבי בחי' כמראה אדם שבאצילות דשם איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו'.

והנה אברהם העלה את המלאכים, שאעפ"י שהם עצמן בבחי' בהמה, המשיך להם בחי' מקיף וצל מבחי' כמראה אדם דאצילו', וזהו והשענו תחת העץ, ועי"ז זכה למצות סוכה אשר הצל סוכה הוא המשכת המקיף מבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, כי הגן הוא בחי' עץ החיים כמ"ש ועץ החיים בתוך הגן, ובחי' נהר הוא המשקה את עץ החיים והוא בחי' כמיא דאשקי לאילנא בחי' נביעו דאשקי לאילנא, דהנה אוא"ס ב"ה הוא בחי' כי לא אדם הוא אנת הוא חד ולא בחושבן, וזהו ובך לית דמיון ודיוקנא מכל מה דלגאו ולבר כי הוא בלי מ"ה כו'. וזהו ענין דאשקי לאילנא בההוא נביעו שהנביעו הוא ההמשכה מבחי' כי לא אדם הוא שיומשך בבחי' כמראה אדם, וזהו וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא כמו שהגוף גשמי אין ערוך להנשמה הרוחנית ולכן צ"ל מאכל המחבר, כמו"כ בחי' אדם שהו"ע ע"ס בחי' כלים אין ערוך להנביעו שהוא ההמשכה מאוא"ס ב"ה, וזהו ונהר יוצא מעדן כו' שיש כמה בחי' בנהר כו', ובכללות נהר הוא בחי' נביעו דאשקי לאילנא שהוא ההמשכה מעצמו' אוא"ס ב"ה כי לא אדם הוא שיומשך ויתלבש בבחי' כי האדם עץ השדה, וזהו להשקות את הגן שהוא עץ החיים בתוך הגן, ובחי' נהר הוא כמיא דאשקי לאילנא.

והנה מלאכים שהם בחי' בהמה דברי' נמשך להם צל ומקיף מבחי' אילנא דחיי בחי' כי האדם עץ השדה, וזהו והשענו תחת העץ, אבל נש"י שבלא"ה הם מושרשים בבחי' אדם כמארז"ל אתם קרויים אדם וכתי' נעשה אדם בצלמינו כו', ע"כ נמשך להם בחי' צל ומקיף מבחי' הנביעו דאשקי לאילנא כמיא דאשקי לאילנא, דהיינו מהאור המלובש בהכלים דע"ס. וזהו בחי' ונהר יוצא מעדן שמשם נמשך צל ומקיף על בחי' צל זה שהוא מקיף על בחי' אדם, נמשך דוקא ע"י התשו' דיוכ"פ, כי בחי' כמראה אדם זהו תומ"צ, זאת התו' אדם, ורמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא, שע"י צדקה ממשיכין בחי' חסד דרועא ימינא, וע"י איזהו גיבור הכובש יצרו גבו' דרועא שמאלא כו'. אבל כשאין מקיימים התומ"צ כדבעי ופוגמים בבחי' כמראה אדם