תרלו

בוגדיו בחי' תשו' לברר מההיפך, ולכן ביוכ"פ שהוא יום התשו' הנה עיקר העבודה הי' שהכניסו הקטורת לפני ולפנים כו', ולכן י"א סממנים כדי לברר ולהעלות מסט"א ששם הוא אחד עשר. והענין כי בע"ס דקדושה החיות אלקי' מלובש בפנימי' ומתאחד עמהם דאיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד בהון, בג"ר ובז"ת, משא"כ בעשר כתרין דמסאבותא הנה החיות דקדושה שמחי' אותם א"א להתלבש בהם, כי קדש אינו מתערב בחול כ"א שהוא רק בבחי' מקיף עליהם וזהו לבונה זכה שהוא בחי' קדושה ומ"מ ע"י המקיף הוא מחיה אותם וזהו כל כוחם כו'. והראי' ממרגלים שאמרו כי חזק הוא כו', שיש להם מקיף גבוה מקדושה, וע"ז השיבם כלב סר צילם מעליהם לחמינו הם כו', הרי שהכח והחוזק שלהם הוא רק מהמקיף דקדושה כו'. וזהו ענין י"א סממני הקטורת, לברר ולהעלות מהם המקיף דקדושה שיוכלל בקדושה כו', וע"י בירור והעלאה זו ממשיכים בע"ס דקדושה ג"כ בחי' מקיף, כי מה שבקדושה עשר ולא תשע כנ"ל, זהו מצד בחי' ממכ"ע שהוא האור והחיות של הע"ס שמלובש בפנימיותם ומתאחד עמהם כנ"ל, אבל בחי' סוכ"ע שהוא אוא"ס עצמותו ונק' קדה"ק אינו יכול להתלבש בע"ס דקדושה בבחי' פנימיות, כ"א רק שנמשך ממנו מקיף לבד על הע"ס, וכמו להבדיל כו' שקדש אינו מתערב בחול, ולכן החיות דקדושה רק בבחי' מקיף עליהם, כמו"כ קדה"ק אינו מתערב עם בחי' קדש, ולכן ע"י בירור הקטורת ממשיכים על הע"ס דקדושה בחי' מקיף מעצמו' אוא"ס. וזהו ענין יוכ"פ שהוא בחי' תשובה, ולכן היו מכניסים הקטורת לפנים כי קטורת הוא ריח בוגדיו ריח דבר חריף וחזק, כי התשובה הוא בחילא יתיר בכל מאדך כיון שהוא מההיפך כו', ולכן הכניסו הקטורת לקדה"ק וכמ"ש כי בענן אראה על הכפורת, שע"י בירור ענן הקטורת מעוררים וממשיכים מאוא"ס עצמותו בחי' קדה"ק, וז"ש ביוכ"פ לפני הוי' תטהרו, למעלה מש' הוי', כי שם הוי' המילוי יו"ד אותיות שהוא ע"ס, אבל פי' לפני הוי' הוא בחי' אנת הוא חד ולא בחושבן. אך המשכה זו שמעצמות אוא"ס הוא רק בבחי' מקיף לבד, וזהו ענין צל הסוכה שנמשך ע"י התשו' דיוכ"פ, וזהו ונאוה אני ביוכ"פ כאהלי קדר, כמו שאצלם החיות רק בבחי' מקיף לבד משום כי קדש אינו יכול להתערב בחול, כמו"כ גם על הע"ס דקדושה הנה ההמשכה שמאוא"ס עצמותו בחי' קדה"ק הוא ג"כ רק בבחי' מקיף כנ"ל. אך מקיף זה פועל ומגין כו', וזהו יכולים אנו להבין מבחי' אהלי קדר, כמו להבדיל המקיף שלהם מחי' אותם, וכל כוחם הוא רק מהמקיף, ולכן כיון שסר צילם עי"ז אינם כלום, ולא הי' בהם שום כח, א"כ כ"ש וק"ו במה שמעצמו' אוא"ס נמשך בחי' מקיף על הע"ס שהוא מגין ופועל יותר ויותר לאין קץ כו'.

וזהו כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך, להיות צל על ראשך, ועי"ז הוא להצילך כפשוטו, וגם ל' וינצלו את מצרים, דהיינו להתרוקן את ההיפך ולהעלות מהם הניצוצים. וענין להצילך כפשוטו, הוא כמו אורייתא מגינא ומצלי להיות מציל עני מחזק ממנו, עני הוא היצ"ט שנק' ילד מסכן וחכם, והיצה"ר נק' חזק ממנו, וכ"ז הוא ע"י הצל שעל ראשך, הרי שמהצל הוא כמה פעולות, אך צ"ל ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, וכמו להבדיל מה שסר צילם הוא לפי שחטאו הרבה ונתמלא סאתם. וכמו"כ יובן בענין צל סוכה שהוא המקיף שמעצמות