תרכז

אך הענין דזהו הכוונה על אור דתיקון שהוא האור דתורה, כי עיקר הכוונה הוא האור דתורה ולאחר הבירור מתעלה לאור הראשון כי נעוץ תחב"ס כמארז"ל נובלות חכמה שלמעלה תורה (ועמ"ש בלק"ת בביאור דאני הוי' אלקיכם השלישי שהוא לפי קבלת האריז"ל במל' דא"ס), וכמ"ש בפרד"ס שהיו"ד יש לו ב' קוצין, ובקוץ התחתון יש בחי' הקוץ העליון (וכמ"ש בתו"א פ' לך לך), ולכן כתיב תחלה בין האור ואח"כ בין החשך. אך כ"ז אינו נוגע לענין קרי"ס דבקרי"ס איתא בזהר מה תצעק אלי בע"ק תליא, אלא בכדי לתרץ הפסוק דויבדל כו'. ומה שנוגע לענין קרי"ס הוא ענין הצמצום הראשון, כי הנה כל הפרסות שאמרנו הוא ע"ד דוגמת סדר השתלשלות, אבל קרי"ס הי' למעלה מהשתלשלות כמ"ש הפך ים ליבשה, ים ויבשה הוא העלם וגילוי, וקרי"ס שנתגלה גילוי ההעלם היינו צמצום הראשון דמל' דא"ס, ועי"ז ניטלו כל הפרסות, כי כאשר נתגלה בחי' שלמעלה מהפרסא נהפך הסדר של ההשתלשלות ונתגלה ההעלם (וכמ"ש בסידור בביאור דששת ימים הא').

ובזה יובן פי' הפסוקים ויסע מלאך האלקים היינו הפרסא, שניטל הפרסא (וע' בבה"ז פ' בשלח בתוספתא דויסע בד"ה צרורא אחרא אית). והכוונה לפני מחנה ישראל בשביל ישראל. והענין דהנה ישראל עלו במחשבה ומחשבה סתם הוא חכ"ע ועלו במחשבה נתבאר בלק"ת בד"ה האזינו הא' ובד"ה יונתי בחגוי ובכ"מ במחה"ק דא"ק, והרי יש פרסא בין א"ק ובין אצי', ובכדי שיהי' הגילוי לישראל לכן ויסע מלאך האלקים וילך מאחריהם, מאחריהם הפי' שיהי' חשך למצרים כמשי"ת. וכמ"כ בפרטיות העולמות הרי מל' דאצי' שהוא כנס"י נעשה עתיק וכתר לבריאה ופרסא מפסקת בין אצי' לבריאה ונק' ג"כ מלאך אלקים, וע"י שנתגלה גילוי העלם הראשון ניטלו כל הפרסות. ויסע עמוד הענן, ענן נק' ג"כ פרסא, והוא כמו המשל ששכל גדול א"א להבינו בלא משל וע"י המשל נתגלה הנמשל, ומ"מ הרי המשל הוא דבר זר מהנמשל והוא מסתיר על עצם השכל שאינו מתגלה כמו שהוא (וע' בסידור ובתו"א בד"ה פתח אליהו), והכוונה דמלאך האלקים וענן הוא אחד אלא שענין הענן הוא דבר אחר שאינו באופן המלאך. ואח"כ כתיב ויבוא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, הנה נאמר מתחלה בפסוק מחנה מצרים, והענין כי מצרים ואומה"ע מקבלים מהצמצום הראשון הנק' צמצום ומקו"פ כמארז"ל מ"ט עיזי מסגין ברישא כו' ברישא חשוכא כו' העלם הקדום לגילוי, אך למעלה הוא מקור הגילויים, אבל כאשר נמשך ממנו למטה נעשה תכלית החשך והסתר כמ"ש רם על כל גוים הוי' ששם הוי' מרומם ומנושא מהם, ולכן בקרי"ס אמרו אנוסה מפני בני ישראל כי הוי' נלחם להם.