תרכ

כי ישאלך בנך

כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחוקים כו' ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה כו' ואותנו הוציא משם כו' ויצוינו הוי' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את הוי' אלקינו לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה. וצ"ל שאלת החכם שאמר הוי' אלקינו שכולל א"ע ג"כ בכלל ואח"כ מוציא א"ע מן הכלל ואומר אתכם. ובכדי להבין זה צ"ל תחלה ההפרש בין מה שקיים אברהם אע"ה את התורה עד שלא ניתנה ובין התורה שניתנה לנו בגשמיות דוקא ובה הוא גילוי אנכי עצמותו ומהותו. הנה כתיב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה דאיתא במד"ר אלה תולדות השמים והארץ בזכות מי נבראו בזכות ואלה שמות בנ"י ואלה בזכות מי נבראו ובזכות מי הם עומדים בזכות אלה העדות והחוקים כו', וזהו וראו מי ברא אלה שעיקר הכוונה אלה שמות בנ"י והם יקבלו את התורה, והוא ע"י יצי"מ שמצרים הוא מיצר מי, וע"י יצי"מ נעשו כלי לקבל התורה וכמ"ש אלה מסעי בנ"י כו' מאמ"צ שכל העליות של בנ"י הוא ע"י יצי"מ. וזהו שאו מרום עיניכם וראו שמי, היינו ע"י מיצר מי, עי"ז ברא אלה נעשו נש"י כלי לקבל התורה.

והענין הנה כתיב לריח שמניך טובים שמן תורק ואי' במד"ר כל מצות ומע"ט שעשו האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק, דכל המצות של האבות אינו אלא כמו ריח שאינו אלא הארה בעלמא כמו הריח, שהרי אינו נכנס הריח בגוף האדם (וע' בלק"ת בד"ה לריח שמניך הא'), והרי יכול להריח וחוזר ומריח, כן התומ"צ של האבות אינו אלא כ"א הארה בעלמא שנק' בשם ריח, והגם שקיים אאע"ה כל התורה עד שלא ניתנה מ"מ הרי הי' כמה שנים שלא המשיך כלום ע"י עבודתו ולא הי' נוגע ליחוד עליון, וגם אח"כ שהי' יחוד עליון ע"י עבודתו הנה עיקר המשכתו שלו הי' בעולמות עליונים, והגם שהמשיך א"ס למטה ג"כ להיות גילוי אלקות בעולם וכמ"ש ויקרא שם בשם הוי' אל עולם מ"מ אין זה ערך לגבי המשכות שהמשיך למעלה בעולמות עליונים כמשנ"ת בד"ה משה ידבר ולכן נק' ריח, אבל רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שניתנו לישראל הם עצמות ומהות הא"ס וזהו כמו