תריט

ברמשא מחמת היציאה מן החושך הוא בחי' רינה שהו"ע עליית המקבל, אבל שמחה הוא מצד התגלות אוא"ס הבא מלמעלה כמ"ש ליהודים היתה אורה ושמחה כו' מועדים לשמחה כו'. וזהו"ע ליני פה הלילה שהלילה צ"ל בבחי' לינה שהו"ע עליית המקבל כי ענין לינה אינה כפשוטו (בל"א שלאפין) כ"א כמ"ש וילן יהושע בעמק וארז"ל בעומקה של הלכה, כך ליני הלילה הוא שמייחל ומצפה מתי יבוא יום (ער ווארט אויף טאג) מחמת שרוצה לצאת מהחושך המסתיר.

וזהו ג"כ ענין מים שלנו כי הנה ארז"ל מי פירות אין מחמיצין מים מחמיצין, כי הנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לד' ראשים שם הא' פישון, שבכלל הו"ע ד' גליות מדי יון פרס ובבל, כמ"ש על נהרות בבל שכללותם הוא ענין הממכ"ע נמשלו למים מים יורדים ממקום גבוה לנמוך, כך למעלה הוא בחי' עדן תענוג הנשמות באלקות אבל למטה נמצא מזה תענוגים גשמי'. ולכן צ"ל מים שלנו שהמים התחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא, שהמכוין הוא שיהי' בבחי' אור אלקי הבא בבחי' אפרשותא בבחי' ממכ"ע תשוקה להכלל בבחי' ארמותא בחי' סוכ"ע. וזהו אשה לא תלוש אלא במים שלנו, שצ"ל מבחי' חמץ בחי' מצה, כי ההפרש בין חמץ למצה הוא שמבחי' ח' נעשה ה', שמבחי' המים שנתחמצו למטה יעשה שיהי' בהם בחי' לינה בחי' תשוקה בבחי' ביטול אליו ית', כי א"א לבוא לבחי' מצה שהו"ע אתהפכא סט"א הנחת המהות הראשון ובחי' ביטול הרצון לאלקות למעלה מטו"ד אם לא שיהי' בו בחי' לינה בחי' בכי' ותשוקה לצאת מחשך והסתר זה, ועי"ז יוכל לבוא לבחי' מצה בחי' אתכפי' וביטול הרצון. וצריך שישאב המים בכלי ואח"כ יניח המים ללון היינו שמתחלה יגביל א"ע בבחי' כלי ולא יניח המים בבחי' פרידה כי המים כמו שהן מחוברים למטה בנהר הם בבחי' פרידה וכך יובן ג"כ למטה בנפש כי מתחילה הוא בחי' פרידה תענוג עד אין קץ, לכן צריך להגביל א"ע בכלים מכלים שונים בכל תאות הגוף, וגם בכלים דתומ"צ כמ"ש הברו נושאי כלי ה' כו', ככלה תעדה כלי', כלי' הן נשמות הצדיקים תעדה בבחי' כלים דתומ"צ, ואז יוכל לבוא לבחי' מצה בחי' אתכפי' וביטול הרצון למעלה מטו"ד, וזהו ליני הלילה. ומיד שיבוא לבחי' לינה כנ"ל בוודאי יהי' הגאולה או מצד מעשה המצות כמ"ש אם יגאלך טוב כו' או אפילו אם לא יהי' בו מעשה המצות רק שיהי' בו בחי' לינה בחי' מים תחתונים בוכין בחי' תשוקה לצאת מהחושך, יהי' ג"כ הגאולה. וענין הגאולה הוא אור התגלות אלקות מבחי' ארמותא לבחי' אפרשותא. וזהו"ע וגאלתיך אנכי בחי' אל"ף יו"ד בראש יו"ד בסוף שהו"ע יחוד מים עליונים עם מים תחתונים בחי' יחוד ארמותא ואפרשותא סובב וממלא, ולכן נותנין מרור באמצע שהו"ע מרירות רח"ר, ועי"ז נעשה ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי כו' וד"ל.

בס"ד. יום ב' ש"פ.

הנחת ראז"ס.