תריח

בשם חתן, והעיקר הוא להיות בחי' יחוד חו"כ שיוקלט עצמו' א"ס בנש"י, ועש"ז נק' בשם כלה, ולכן בבחי' מצה בחי' ביטול שלמעלה מטו"ד נעשה בחי' כלה עד שנעשה יחוד מבחי' עצמותו עם בחי' נש"י. וזהו"ע [יחוד] שמשא וסיהרא, ישראל מונין ללבנה, שזה ג"כ ענין זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו זכור לדוכרא ושמור לנוק', ולכן האוכל מצה קודם זמן זה ממשיך יחוד שלא בזמנה. ובזה יובן היטיב ענין יביאה את תרומת הוי' שעושין בחי' יחוד לבחי' ארמותא עם בחי' אפרשותא, וכ"ז נעשה ע"י בחי' נדיב לב כענין האבות שנק' נדיבים כמ"ש כרוה נדיבי עם, גם כמ"ש נדיבי עמים כו'. וענין נדיב הוא כמו במעשה הצדקה יש ב' מדריגות, הא' בחי' עבודת הצדקה בבחי' כפי' והכרח, והב' בבחי' שמחה וטוב לבב שהו"ע נדיב לב בעצם, שז"ע אתהפכא שיש לו שמחה ותענוג ממעשה המצות ותורה ועבודה מפני שכבר נתבררו אצלו כל המדות לאלקות, אז עי"ז עושה בחי' יחוד הנ"ל שממשיך מעצמו' א"ס שיאיר בגילוי למטה כמו למעלה. וענין נדיב לב מפני שהקב"ה נק' צור לבבי כו', כמו שהלב פליג לכל שייפין כך בחי' מלכות דאצי' נק' לב ששולח חיות לכלליות העולמות והנבראים, אך בחי' המל' אינו כ"א הארה בעלמא, אבל ע"י נדיב לב ממשיכים מבחי' עצמו' לבחי' המל' שהו"ע יחוד סובב וממלא בכלל ונעשה עי"ז שמחת לבו כמארז"ל שמחת לבו זו בנין בהמ"ק, שבבהמ"ק הי' גילוי עצמו' אלקות למטה ממש.

ומעתה יובן ענין הנ"ל משארז"ל אשה לא תלוש אלא במים שלנו שהו"ע אחד עם מ"ש ליני הלילה, דהנה כתיב נפשי אויתיך בלילה, העומדים בבית ה' בלילות, כל העוסק בתו' בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, קומי רוני בלילה, ודווקא בלילה כי הנה כתיב והר סיני עשן כולו שהו"ע שנ"ה עול"ם נפ"ש, נפש הוא מדריגה אחרונה כי יש ד' מדריגות רוח ונשמה ח"י, ונפש הוא בחי' אחרונה המלובש בדם האדם כמ"ש כי נפש הבשר בדם היא, לכן היא בבחי' הסתר בגוף ונה"ב ותשוקתה תמיד לצאת ממאסר הגוף, משא"כ רוח ונשמה כמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו כו', אבל הנפש הוא בבחי' הסתר בחי' לילה, לכן הוא רוצה לצאת מבחי' לילה והסתר כמ"ש כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים כו', צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ צי' ועיף בלי מים, כי מים הוא בחי' באר מים חיים גילוי אלקות, משא"כ בלי מים הו"ע העדר גילוי אלקות, וכמו שהוא למטה בנפש האדם כך הוא למעלה בחי' המל' נק' נפש כל חי שמסתתרת למטה בבי"ע שהוא בחי' ממכ"ע להחיותם ולהוותם מאין ליש עד שנראה העולם ליש ודבר נפרד, לכן תשוקתה לעלות למעלה בבחי' אצי' כמ"ש אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט, נהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך, שתשוקתה תמיד ליכלל בנהורא עילאה בחי' סוכ"ע שהו"ע העלאה מבחי' אפרשותא לבחי' ארמותא. וזהו"ע רננה ברמשא שמחה בצפרא, כי רמשא הוא בחי' לילה, והרינה הוא דווקא