תריד
ע"י צמצום ומקום פנוי וחלל ריקן ואח"כ נמשך בבחי' קו (כמבואר כל זה בס' ע"ח), זהו בחי' האו"פ שהוא בחי' אפרשותא, הפרשת האור בבחי' ממכ"ע. וזהו"ע ארוממך הוא בחי' סוכ"ע, ואלקי הוא בחי' ממכ"ע בחי' כח הפועל בנפעל, כי אלקים הוא בחי' כח, כמ"ש ואת אילי הארץ לקח שהוא לשון כח וחוזק, וב' בחי' אלו הן נכללים בתיבת המלך כי בחי' המל' כולל ב' בחי' הנ"ל בחי' ארמותא ואפרשותא, בחי' סוכ"ע וממכ"ע כו' וד"ל.
וזהו שאמר דוד ארוממך אלקי המלך בעד כלליות ישראל, שע"י ביטולם לא"ס ב"ה עושים בחי' רוממות וגם אפרשותא בא"ס ב"ה שזהו בכלל בחי' מלך, כי באמת אין מלך בלא עם שהעם עושין לבחי' המדריגת המל' כידוע, וכך יובן למעלה ע"י בחי' עם קדוש אתה להוי' אלקיך כו', שקדוש ומובדל מתאוות הגוף ונה"ב ובטל לאלקות, עושין למעלה בחי' המלוכה ב' בחי' הנ"ל ארמותא ואפרשותא, גם כמ"ש למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהי' לך לאלקים, ואתם תהיו לי לעם, וזהו"ע שבר"ה שהוא בנין המל' עושין ב' ימים והן כיומא אריכתא דמי שבונין לב' מדריגות המל' ארמותא ואפרשותא, בחי' סוכ"ע וממכ"ע שבכלל הוא בחי' מלך כנ"ל. וזהו אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם בבחי' מקיף וגם בבחי' או"פ כנ"ל וד"ל.
והנה בפסח הוא גילוי מדת המל' כמ"ש נגלה עליהם מלך מלכי המלכים, שראשית גילוי מדת המל' הוא בפסח כמ"ש החודש הזה לכם כו', שבחודש ניסן הוא ראשית הגילוי דמדת המל', ובבחי' המל' יש ב' מדרי' כמבואר לעיל, לכן כמו שבר"ה שהוא בנין המל' עושין ב' ימים כמו"כ בפסח שאז גילוי המל' בנבראים עושין ג"כ ב' דברים, מצה וספירת העומר, שבחי' מצה וספה"ע הם כלים לב' בחי' גילוים דמל', שבחי' מצה הוא כלי לבחי' ארמותא סוכ"ע, ובחי' ספה"ע הוא כלי לבחי' אפרשותא בחי' ממכ"ע (משא"כ בר"ה שאינו רק בחי' בנין המל' כמ"ש למעלה, אבל אינו בא עדיין בגילוי לנבראים הן בבחי' ממכ"ע והן בבחי' סוכ"ע אינו מאיר עדיין עד ר"ח ניסן שאז הוא גילוי של ב' בחי' מדת המל' כנ"ל, לכן בר"ה אין שייך לעשות כלים לזה, רק בפסח דווקא כמשי"ת כ"ז לקמן).
והענין הוא דהנה כתיב וספרתם לכם כו' שבע שבתות תמימות כו', אך מקודם צ"ל בערב תאכלו מצות כי א"א לספור ספה"ע אם לא שיאכל מצה תחלה, כי ענין ספה"ע הוא ז' שבועות שהו"ע בירור של ז' מדות דנה"ב זפ"ז כל אחד כלול מז' שהוא מ"ט, וצריך לברר הז' מדות דנה"ב שיהיו בטלים לאלקות. ומתחילה צריך להבין ענין הקרבת עומר שעורים, שענין שעורים הוא מאכל בהמה, שכללות ג' עולמות בי"ע הן נק' בשם בהמות וחיות ובחי' המל' בחי' ב"ן בגימ' בהמה רבה הכולל ג' עולמות בי"ע, לכן האור האלקי הנמשך בג' עולמות בי"ע נק' שעורה שבא במדה ושיעור בכל חד וחד לפום שיעורי' דילי', ונק' מאכל בהמה, אך האור האלקי המוגבל בג' עולמות בי"ע בריבוי ההשתל' למטה נעשה מזה תאוות הגוף, כי שרש הנה"ב הוא מפני שור שבמרכבה ושם הוא בחי' רשפי אש באלקות, ולמטה בגוף נעשה מזה רשפי אש של נה"ב בתאוות הגוף, וצריך להעלות הרשפי אש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.