תריג

וזהו"ע קוב"ה איהו ממכ"ע, שאע"פ שהוא אור פשוט אעפי"כ הוא מאיר בגילוי בכל עולם ועולם לפי"ע אותו העולם. וענין קוב"ה איהו סוכ"ע הוא כמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא בהשוואה, כי ענין סוכ"ע אין הפירוש שהוא סובב ומקיף בלבד, אלא פירושו סובב שהוא בחי' מקיף בהעלם שאינו מאיר בגילוי ההשגה למקבלים אלא הוא למעלה מהשגת הנבראים, לכן אינו שייך אצלו חילוקי מדריגות רק הוא לכולם בהשוואה אחת כמ"ש והקדוש בשמים ובארץ, כי כמו שהוא מובדל מארץ כן הוא מובדל משמים, וכמו שהוא נמצא בשמים כך הוא נמצא בארץ. וזהו מאמר הזוהר קודב"ה איהו סוכ"ע ואיהו ממכ"ע, פי' דענין התלבשות אלקות בעולמות הוא בא בשתי בחי', בבחי' או"פ בגלוי, ובבחי' או"מ בהעלם.

וזהו"ע ארוממך אלקי, שענין ארוממך הו"ע סוכ"ע, ואלקי הוא בחי' ממכ"ע, ושתי בחי' הנ"ל הן נכללים בתיבת המלך, כי בחי' המל' כולל ב' בחי' הנ"ל בחי' סוכ"ע ובחי' ממכ"ע, שהו"ע ארמותא ואפרשותא, כי עצם ענין המלוכה הוא בחי' רוממות העצמי', כי הנה כתיב מלכותך מלכות כל עולמים, ולכאורה למה דווקא מבחי' המל' הוא מקור חיות העולמות, הלא מדת המל' היא מדה הז' שבספירות, אך באמת כל המדות השפעתם הוא בקירוב הערך כמו מדת החסד הוא מחמת שהוא בערכו לעשות לו חסד, או אפי' מדת הגבורה הוא ג"כ למי שנופל עליו להיות ברוגז עליו מחמת שהוא בערך ויחוס אליו, משא"כ מדת המלכות הוא דווקא מחמת שהוא מרומם בעצם נעשה מלך עליהם, ולכן בכדי שיתהוו נבראים יש מאין א"א להיות כ"א מחמת רוממות העצמי' דא"ס, ומזה דווקא הם נמצאים בבחי' מציאות יש. ואחר שהם נמצאים בבחי' מציאות יש אז נמשך בהם אוא"ס המאיר ומחי' אותם בבחי' אור פנימי שהו"ע דבר מלך הנהגת המלוכה, נמצא שעיקר ענין המלוכה הו"ע רוממות. וזהו משארז"ל רב שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, כי כל עיקר ענין המלוכה הוא דוקא כבודו שמזה הוא עיקר מציאות היש, אך אח"כ בכדי שיהי' בהם ביטול היש הוא מנהיג אותם ומחי' אותם בבחי' או"פ. וז"ש פרעה ליוסף רק הכסא אגדל ממך, הגם שנתן לו כל הנהגת המלוכה וכמ"ש ומבלעדיך כו' ועל פיך ישק כל עמי מ"מ עצם הרוממות לא נתן לו. נמצא שבענין המלוכה יש ב' בחי', רוממות שהוא בחי' או"מ, ובחי' הנהגת המלוכה שהוא בחי' או"פ. ועפ"י קבלה מבואר ג"כ כנ"ל שבחי' מל' דאצי' כמו שהיא באצי' שמקפת לג' עולמות בי"ע הוא בחי' עצם הרוממות שעי"ז נעשה ג' עולמות בי"ע, ובחי' מל' דאצי' כמו שהיא באה למטה בג' עולמות בי"ע בבחי' או"פ ע"י בקיעת המסך שבין אצי' ובין בחי' בי"ע שהוא בחי' פרסא המפסקת, ובחי' המל' בוקעת הפרסא ויורדת למטה להחיות ג' עולמות ונק' טלא דנטיף מעתיקא, שהחיות של ג' עולמות בי"ע נק' טלא שנמשך מבחי' המל' דאצי' שנעשה עתיק לבי"ע.

וכן יובן למעלה יותר מן המאציל לנאצלים שהוא בחי' מל' דא"ס, שעצם מדת המל' דא"ס כמו שהיא קודם הצמצום ומקום פנוי הוא בחי' הרוממות העצמי' דא"ס שלמעלה מע"ס דאצי', וגם למעלה מבחי' עתיק יומין ואריך אנפין ואדם קדמון, והוא מקיף וסובב לכולם הן לנאצלים והן לנבראים בהשוואה אחת, ואח"כ