תריב
תרומה יש ב' פירושים, א' בחי' אפרשותא כתרגומו, עוד פי' תרומה לשון ארמותא בחי' רוממות כמ"ש ארוממך אלקי המלך כו'. וצ"ל לכאורה איך אמר דוד ארוממך, איך יש בכח הנברא לעשות בחי' רוממות באלקות.
אך הענין הוא דהנה איתא בזוהר קוב"ה איהו ממכ"ע ואיהו סוכ"ע, וארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף, אף הקדב"ה ממלא את העולם כו'. והענין הוא כי אף דעצם הנפש הוא אור פשוט בלתי התחלקות מדריגות אעפי"כ בא בתוך הגוף בחילוקי מדריגות, שכל במוח כח הראי' בעין כח השמיעה באוזן שזה הכל מאיר בפנים בחי' פנימי' החיות, וגם כח התנועה שביד וכח ההילוך ברגל שזהו בחי' חיצוני'. והגם שמצ"ע היא למעלה מהתחלקות אעפי"כ באה בכל כלי וכלי לפ"ע הזדככות הכלי, כי מחמת שהמוח הוא כלי לאור השכל מקבל הארת הנפש לבחי' שכל, וכן כל כלי וכלי. וכך הקדב"ה ממלא את העולם בחילוקי מדריגות כו', אע"פ שאלקות הוא אור פשוט אעפ"כ הוא בא בחילוקי מדריגות בכל עולם ועולם לפי ערכו, וכמ"ש אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ כו' ואתה מחי' את כולם, ואתה הוא בחי' האותיות שמאל"ף ועד תי"ו, וה"א הוא ה' מוצאות הפה ווא"ו הוא המשכה שהוא בחי' קול ודיבור כו', כי בחי' קול הוא קול פשוט וה' מוצאות מחלקים את הקול ומחמתו בא בכל עולם ועולם לפי"ע, בבחי' שמים באופן זה ובבחי' ארץ באופן זה, וכן בכל עולם לפי ערך אותו העולם כן הוא מאיר בגילוי. וזהו פי' ממכ"ע שממלא כל עולם ועולם לפי"ע העולם.
ולהבין זה יותר הנה במן כתיב לחם אבירים אכל כו', וארז"ל לחם שמלאכי השרת ניזונין בו. ולכאורה הלא המן הי' מן גשמי ואיך ניזונין מזה מלאכים רוחני', שבאמת מבואר בספרים שעולם רוחני אינו יכול לקבל אפי' גרגיר חרדל גשמי. אך הענין הוא דהנה שרש המן הוא דכתיב וברדת הטל כו' ירד המן עליו ששרשו הוא מטל העליון, שהו"ע טל אורות כו' כמ"ש ויתן לך האלקים מטל השמים שהו"ע מקיפים מטלא דנטיף מעתיקא, שלמע' הוא בחי' אורות עליונים המאירי' בגילוי לבחי' נבראים נשמות ומלאכים, כמארז"ל שחקים שבו [רחיים עומדות וטוחנות] מן לצדיקים, שלבחי' נשמות שהם גבוהים יותר ממלאכים בא להם האור האלקי באופן זה עד שמתענגים עונג רב וניזונים מזה ממש, ולמלאכים באופן אחר, וזהו ענין המן העליון, עד שברדתו למטה מטה נעשה מן גשמי, ואעפי"כ נק' לחם אבירים שנבלע באברים שלא הי' בו פסולת כלל, נמצא שלמטה בזה העולם הוא מן גשמי ובעולמות העליונים הוא מן רוחני עד שמלאכי השרת ניזונים בו, ומחמת שהאור האלקי בא בחילוקי מדריגות בכל עולם ועולם לפי ערכו כמו אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, שבחי' המתיקות הנמצא בעשב הגשמי נמצא ג"כ במזל הרוחני, רק שם הוא באופן אחר, כמו למשל מתיקות השכל או מתיקות האור כמ"ש וירא האור כי מתוק, ואעפי"כ נעשה מהמתיקות הרוחני שבמזל מתיקות גשמי בהעשב מצד שהאור האלקי בא בכל עולם ועולם בחילוקי מדריגות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.