תרד

ה"ז עלי' גדולה לפניו וכמ"ש אכלתי יערי עם דבשי, דבשי הוא מתיקות דק"ש וע"י מס"נ דנש"י נאכל גם היער היינו שמלאכים מתעלים ג"כ.

והנה איתא שם בילקוט שאל ר"ש בנו של רבינו הקדוש את אביו מי הם כל גוים ומי הם כל האומים, א"ל כל גוים אלו ששעבדו בישראל, כל האומים אלו שלא שעבדו בהם, אומרים כל האומים ומה אלו ששעבדו בישראל מקלסין להקב"ה אנו שלא שעבדנו בהם עאכו"כ, התחילו אומרים כי גבר עלינו חסדו. ובגמ' דידן אי' כשחלה ר' ישמעאל ב"ר יוסי שלח לו רבי אמור לנו שנים או שלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מאי דכתיב הללו את ה' כל גוים אומות העולם מאי עבידתייהו אלא כו', ועוד שלח לו עתידה מצרים שתביא דורון למשיח כסבור שאינו מקבל מהם, א"ל הקב"ה למשיח קבל מהם, אכסניא עשו לבני במצרים, מיד יאתיו חשמנים מני מצרים, נשאה כוש ק"ו בעצמה ומה הללו שנשתעבדו בהם כך אנו שלא נשתעבדנו בהם עאכו"כ א"ל הקב"ה קבל מהם מיד כוש תריץ ידיו לאלקים, נשאה מלכות ישמעאל ק"ו בעצמה אמרה ומה הללו שאינם אחיהם כך אנו שאחיהם עאכו"כ, א"ל הקב"ה לגבריאל גער חית קנה כו' דכתי' יכרסמנה כו'. ופי' הרשב"ם דקאי על עמלק. והענין דהנה כתי' ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד, מפני החוצפא והגסות שלו וכמ"ש במד"ר שנטל מילתן של ישראל וזרקן כלפי מעלה ואומר בזו חפצת לכן ואחריתו עדי אובד שלא יהי' לו בירור.

והנה כתי' גיאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד ומתפרש במד"ר (שם) על אדה"ר ואברהם, ויהושע ועמלק, ומשה עם פרעה, יהושע עם עמלק כמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק. וזה"ע הסוכה שעשה יהושע (שנת' בדרוש ביום ההוא יהי' על מצילות הסוס כו') שהו"ע המקיף שהמשיך ע"י מחיית עמלק. ומה שנדרש על אדה"ר, הענין הוא דהנה העולם על מלואו נברא ואילו לא חטא אדה"ר הי' העולם מזוכך באופן אחר ולא היו הד' קליפות מסתירים ומעלימים אלא הי' באופן אחר (כמשי"ת), ואח"כ כשחטא אדה"ר נחסרו וא"ו דברים ואי' במד"ר ועתה פן ישלח ידו אין ועתה אלא לשון תשובה מלמד שפתח לו הקב"ה פתח של תשובה ואמר אי אפשי בתשובתך (ומה שאמר אדה"ר מזמור שיר ליום השבת הוא אחר שעשה קין תשובה ששאל אצל קין מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, א"ל כך היא כחה של תשובה ולא ידעתי ואמר מזמור שיר ליום השבת), ואם הי' עושה תשובה הי' מתקן חטאו.