תקצט

הללו את ה' כל גוים

הללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו, ואיתא בילקוט שאל ר"ש את רבינו מהו גוים ומהו לאומים, וא"ל גוים אותן ששעבדו בהם, לאומים אותן שלא שעבדו בהם בישראל. הנה כתיב ביום השמיני עצרת תהי' לכם, פי' עצרת הוא מלשון קליטה, שבשמע"צ הוא עיקר הזיווג, ואז היא הקליטה בפנימי' כל הגילויים עליונים שבכ"ב ימים מבריאת אדה"ר עד שמע"צ נגד כ"ב אותיות התורה, וזהו עצרת תהי' לכם שלא יהי' בבחי' נפלים אלא יהי' בבחי' קליטה. הנה כתיב תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה, הקרי תצרנה ל' שמירה, והכתיב תרצנה ל' רצון.

ולהבין זה הנה אנו אומרים זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, וצ"ל הלא בכ"ה באלול נבה"ע ולמה נק' ר"ה תחלת מעשיך. אך הענין כי הנה תחלה הוא פי' עיקר הכוונה כמ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי שהכוונה בבחי' אנכי הוא דוקא נש"י, ובראתי בגימט' תרי"ג, שעיקר הכוונה הוא בשביל התורה, כמ"ש במד"ר אלה תולדות השמים בזכות מי נבראו ובזכות מי הם עומדים בזכות ואלה שמות בנ"י, ואלה בזכות מי נבראו ובזכות כו' בזכות אלה העדות החוקים, וזהו ואלה שמות בנ"י שהעיקר הוא להמשיך הוא"ו והממשיכים הם נש"י ע"י התורה. וזהו הפי' זה היום קאי על ר"ה כמ"ש ויהי היום ויבאו בני האלקים להתייצב על הוי', ופי' המפרשים דקאי על ר"ה תחלת מעשיך שהוא עיקר הכוונה. זכרון ליום ראשון, כי תחלת הבריאה הי' מחמת טבע הטוב להטיב כי חפץ חסד הוא, אבל עכשיו באתעדל"ת תליא, וזהו זכרון ליום ראשון להמשיך בחי' ראשון לראשית. כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב כו', ישראל ויעקב הוא תורה כמ"ש ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, ובתורה ישנו בחי' עדות וחוקים משפטים, ובכל ר"ה הוא דין ומשפט על תומ"צ משנה העברה, שבכל ר"ה נמשך חיות חדש על כללות השנה שאינו דומה לחיות של שנה העברה דא"כ הי' ר"ה רק פעם א', וע"ז הוא הדין ומשפט דכמו שנת"ל בפי' מאזני צדק שהו"ע המדידה למעלה כמה הי' נמשך קבלת עומ"ש ע"י המלאכים וכמה קבלו עליהם עומ"ש, אך זהו בחי' צדק מלכותא קדישא הוא בחי' זכר רב טובך, ומה שמרננים הוא בברי' וצדקתך ירננו וכמ"ש ותקם בעוד לילה כו'. אבל בנש"י הוא בבחי' גבוה והוא הדין ומשפט על תומ"צ, כי למלאכים לא ניתנה התורה, אבל לנש"י ניתן התורה, וע"ז יש דין ומשפט בכל ר"ה.