תקצו

נמשך מנה"י דאריך, ופנימי' חו"ב שאין זיווגם כ"א לפרקים ע"י עבודה דתומ"צ, יחוד זה נמשך מכח"ב חג"ת דא"א.

והנה מ"ם וסמ"ך נק' רבוע דנפיק מגו עגולא, כי מ"ם סתומה הוא כמו רבוע והסמ"ך הוא כמו עגולא. והענין דהנה ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בעוה"ב וכ"א מראה באצבעו ואומר זה אלי, דכמו שבקי"ס אמרו שירה בשתי אותיות הי' כ"א מראה באצבעו ואומר זה אלי, כמ"כ בעוה"ב שיהי' השירה בששה אותיות ג"כ כל א' מראה באצבעו לאמר זה אלי כמ"ש זה היום קוינו לו. וענין עוה"ב אין הכוונה על ג"ע שהוא קיבול השכר כ"א על עולם התחי', שבעוה"ב יהי' גילוי הסמ"ך, וזהו המחול שעושה לצדיקים כי בגעה"ע ובמתיבתא דרקיע שהוא מ"ש ועל ראשי החיות חיון עילאין רקיע כעין הקרח שם יש איזה גילוי מהמ"ם ונק' בד"כ תבונה, אבל בעוה"ב הוא גילוי הסמ"ך. והנה ביוהכ"פ ניתנו לוחות אחרונות ולכן ביוהכ"פ הוא גילוי המ"ם וסמ"ך כמו שהיו עומדין בנס. והענין דהנה הכה"ג הי' נכנס לפני ולפנים ביוהכ"פ להקטיר קטרת כמשנ"ת שזה"ע ונאוה ביוהכ"פ שמברר המקיף דלבונה זכה, דבקליפות אינו מאיר החיות אלקי בפנימי' כ"א בדרך מקיף ולכן הם י"א כתרין דמסאבותא שהמקיף נחשב לדבר בפ"ע. והנה רבינו פי' דחיות הקליפות הוא אותית דומם, ושניהם א' שהאותיות מחי' אותם בבחי' מקיף ע"ד השבעת השמות וקבלה מעשיות מ"מ הוא חזק מאד כמו שאמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו, וכלב אמר להם סר צלם, וע"י הקטרת מתברר המקיף שלהם, אבל בקדושה הוא מספר עשר דוקא. אך זהו דוקא בבחי' ממכ"ע שהוא בחי' איהו וחיוהי איהו וגרמוהי, אבל בבחי' סוכ"ע הוא בחי' אנת הוא חד ולא בחושבן ע"ס. והענין דהנה כתי' והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדה"ק כי קדשים הוא חו"ב ובחי' ע"ק נק' קדה"ק, והגם כי אריך הוא ג"כ מובדל מקדשים מ"מ הרי אריך הוא ראש ומקור לנאצלים כי הרי כתר בכלל הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים והממוצע כלול מב' בחי' ועתיק הוא בחי' התחתונה שבמאציל וא"כ ה"ה מובדל מאריך ג"כ, ומ"מ נק' בכלל קדה"ק כי דרך כלל נק' שניהם עתיק ואריך בשם ממוצע, והוא בחי' אנת הוא חד ולא בחושבן והוא הנמשך ע"י הקטרת דיוהכ"פ ע"י בירור דלבונה זכה ואח"כ נמשך מזה בסוכות מקיפים, ובשמע"צ נקלט בפנימי' ולכן עושין אח"כ