תקצב

ה', וחטא קין הי' כי שם זה צ"ל לעולם במל' כדי להעלות מ"ן, אבל קין לא העלה מ"ן אלא רצה לעקרם ממש משם ולחזור אל מקורם ממש בז"א עצמו, וזהו שפשתן מכחיש הקרקע לז' שנים שהוא מל' וז' תתאין שבה להכחיש כרם.

וזהו שאמר קין גדול עוני מנשוא, שהחטא גדול מאד שהוא היפוך הכוונה כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, דהיינו שנצרך להיות העלאת מ"ן בכדי להיות אח"כ המשכת מ"ד, שזה"ע דירה בתחתוני' שיהי' דוקא למטה גילוי אלקות, וזה הי' המנחה של הבל שהביא מבכורות צאנו שהוא כמ"ש ושער רישי' כעמר נקי, שמצמר עושים לבושים אבל נמשך אח"כ בבחי' ושער רישי' שהוא פנימי', והוא כמ"ש ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו שדרז"ל על האבות, והגם שהבל הי' הרבה קודם האבות, מ"מ עבודתו הי' ע"ד עבודת האבות לייחד יחודים שיהי' דירה למטה, ולכן נמשך ע"י שע"ה שהוא צמר מ"ה. וזהו סוד מן המיצר קראתי י"ה, שע"י מיצר שעושה האדם בנפשו כן ממשיך מלמעלה מיצר עליון אשר משם נמשך להיות בחי' י"ה, וזהו דרך כלל ענין ר"ה ויוהכ"פ שעי"ז נתקן גם חטא קין כי צמר אותיות מצר. אבל קין עשה היפך הכוונה ולכן הי' החטא גדול מאד, וזהו ואל מנחתו לא שעה שלא המשיכם למטה. ומ"מ א"ל הקב"ה אם תיטיב שאת, אם תיטיב מעשיך אז תוכל לשאת להעלות מ"ן למעלה כהוגן, ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ שהו"ע היצה"ר כמארז"ל באנטונינוס ורבי שלמדו מזה הפסוק אימתי נכנס היצה"ר בלבו של אדם, כי ענין היצה"ר בעצם עדיין אינו רע אלא שהוא כח המתאווה, כי אין רע יורד מלמעלה וכמ"ש לא יגורך רע, ואם מתאווה בו תאוה לאהוב את המקום אז הוא טוב, ואם מתאווה תאוות עניני עוה"ז אז הוא רע, שהאדם עושה אותו שיהי' רע.

והנה את זה לעו"ז עשה האלקים הם פנימי' ומקיפי' דנוגה, ואצ"ל פנימי' ומקיפים דגקה"ט שלמטה מטה מנוגה כו'. והענין דהנה ארז"ל באבות הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם כו', ולכאורה הלא תאוה וכבוד הוא א', אך תאוה הוא פנימי', וכבוד הוא בחי' לבושי' כמארז"ל ר"י קארי למנא מכבדותא. ובקדושה הוא בחי' התורה שנק' בשם לבושים, והגם שהתורה הוא בחי' פנימי' מ"מ הוא ג"כ בחי' לבושים כמ"ש כאשר יאמר משל הקדמוני כמו שהמשל הוא לבוש להנמשל, והגם ששרש המשל הוא הגבה מהנמשל כמו שאנו רואים שכל מי שהוא בר שכל גדול הוא דוקא יכול להמשיל משלים הרבה, מ"מ הרי נעשה לבוש להנמשל, וכל זמן שאינו מבין עדיין עומק המושכל שבו אז נצרך להמשל, אבל כשמבין השכל אז אין נצרך כלל להמשל, וזהו שנק' התורה בשם לבוש כמ"ש לבושי' כתלג חיור, כמו

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.