תקצא

כו' שיורד ע"פ מדותיו היינו שמשם נמשך שיהי' בחי' י"ג ת"ד דז"א, וזהו עיקר הכוונה, והו"ע השערות כי בשערות יש ב' בחי', הא' השמן, היינו הפנימי' המלובש בחלל השערות, ועצם השערות, והשמן הוא בחי' י"ג ת"ד, ואהרן נמשח בשמן המשחה לכן נק' קדה"ק, והי' לובש הבגדים בכדי להעלים האור בכדי שיוכל להתגלות. והענין כי יש ב' בחי' פנימים ומקיפים, שזהו מ"ש לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקי ששרש המקיפי' מבחי' לבושי' כתלג חיור, ושרש הפנימי' מבחי' שער רישי', ויש בחי' שערות לבנות ושערו' שחורות, שערות שחורות הוא כמ"ש שחורות כעורב שהוא שרש מל"ת, וצריך להפכם ע"י קיום המל"ת, ושערות לבנות בחי' ולבנונית ע"פ הקבלה הוא שרש המקיפים מגולגתא דא"א, ופנימים שרשם ממו"ס, ולא ראי זה כראי זה, שיש בפרט יתרון מעלה במקיפים הגם שהוא לבוש וחיצוני' העליון, ויש בפרט יתרון מעלה בפנימי' התחתון מחיצוניות שבעליון.

והנה ביוהכ"פ בכדי לברר המקיף דלבונה זכה הי' נכנס לפני ולפנים שהוא קדה"ק, והוא עצמו הי' ג"כ בבחי' קדה"ק, ובבגדי הכה"ג כתי' כתונת בד קדש, שעבודת יוהכ"פ הוא בבגדי לבן שהיא בגדי בד מפשתן דוקא, ובגמ' אי' בד בבד דבר העולה מן הקרקע בד בבד, ופרש"י שם קנה יחיד מכל גרעין ואין ב' קנים עולים מגזע א', משא"כ בשאר כל מיני צמחים כמו חטים ודגן שעולים כמה שיבלים בקנה א', לפי שבחי' בד הוא מורה על עולם האחדות, לכך הם בגדי לבן שמורה על מקור הלבנונית העליון, וגם בבגדים עצמן יש ג' בחי' הבגדים שעשה משה חכמי לב וכל ישראל, וכ"ז הי' נצרך בכדי להקטיר הקטורת שזה"ע כאהלי קדר, ומענין ההקטרת נעשה אח"כ מקיפים דסוכות, ואח"כ נמשך בשמע"צ בפנימי'.

אך לפ"ז צ"ל דאם מעלת הפשתן גדולה כ"כ מה הי' החטא של קין הרי הוא הביא מנחה זרע פשתן כמ"ש במדרשי' עמ"ש וקין הביא מפרי האדמה שזרע פשתן הי', והכל מבכורות צאנו. אך הענין דהנה ענין שעטנז הוא שלא לערב צמר ופשתים ביחד, והנה הבל הביא צמר לכן כתי' בו וישע כו' שנמשך ע"י ההעלאות מ"ן שלו שע"ה נהורין שהוא מספר צמר מ"ה, ואל קין ואל מנחתו לא שעה. והענין דהנה ארז"ל בב"מ המוכר שדה לחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן, מכר לז' שנין שנה ראשונה זורע פשתן, וטעמו פי' בגמ' כי הפשתן מכחיש כח הקרקע ואינו חוזר אלא עד שבעה שנים. והנה קין והבל שניהם העלו העלאת מ"ן מבחי' מל', שהו"ע מנחה ר"ת מ"ן ח'