תקפו

וזה"ע רננא ברמשא מדת לילה מל' כמו שיורדת לבי"ע כמאמרם ז"ל בלילה מה עביד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עולמות, מספר ח"י הוא ג' ווי"ן נגד ג' עולמות בי"ע, וזהו רננא ברמשא צדק מל' קדישא וזהו מאזני צדק כו' שיש בחי' ששוקלים את בחי' עומ"ש שנמשך לכל חד וחד לפום שעו"ד לפי שרשו מצירופים או מחילופי' או מתמורות. והנה רינה זו היא באה מחמת הריחוק, כי לפי ערך הריחוק כך תגדל האהבה, דהנה כתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה, ביתה הוא בית ה"א, בית הוא בחי' מל' וה"א מורה על ג' עולמות בי"ע בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, וכמו שבה"א ב' קוין מחוברים וקו א' מופרד כך בריאה ויצי' מחוברי' וקרובים עדיין זל"ז, אבל עשי' מופרד בתכלית וזהו אות ה"א, ומל' דאצי' מסתתרת בהם לברר בירורים, ומחמת ריחוקה הוא בחי' רינה וזמרה כמ"ש אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט כו', למען יזמרך כבוד, נהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך. ולכן עבודת המלאכים ג"כ ברינה שהרי נמשכים מבחי' מל', ומל' דבריאה הוא מקור וחיות המלאכים דבריאה, ומל' דיצי' כו', והשגתם ריחוק זה הוא מ"ש וצדקתך ירננו בחי' צדק בלבד, וזכר רב טובך יביעו רק זכר והארה מרב טובך כו', וכמה צמצומים עד שנמשך בבחי' צדק מלכותא קדישא, ואי לזאת נכספה וגם כלתה נפשם ובטלה לאוא"ס ב"ה השוכן ומתלבש בבחי' מל' כי אליו ולא למדותיו, והוא בחי' איהו וגרמוהי בחי' איהו שמתאחד עם גרמוהי בכדי לברוא ע"י יש מאין, אך מ"מ אין להם כ"א זכר רב טובך, כי המלאכים ביקשו תנה הודך כו' ולא ניתן להם, לכן אין להם כ"א זכר רב טוב. אך בישראל נא' ורב טוב לבית ישראל וכמ"ש תחת אשר לא עבדת כו' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, והו"ע ט"ו ווי"ן דאמת ויציב נגד ט"ו יסודות דה' פרצופי אצי' ולהם דוקא ניתן עבודה בשמחה, אבל המלאכים אין להם כ"א רק רינה שהוא בחי' גבו' והסתלקות ולא שמחה, שהרי אין להם עבודת ההמשכה מלמעלמ"ט ע"י תומ"צ.

והנה מעשה אבות סימן לבנים, כי האבות הן הן המרכבה, אברהם למדת החסד, יצחק למדת הגבו', יעקב למדת הת"ת, ומהם ניתן הכח לנש"י להיות עבודה בשמחה. והגם כי האבות היו קודם מ"ת מ"מ שני אלפים תורה התחיל בערך מאברהם, וזה תלוי בפלוגתא אם בן ג' שנים הכיר את בוראו או בן מ"ח שנים. אך האבות היו מרכבה לבחי' מדות עליונות [חו"ג] והוא בחי' כשר ופסול כו' אמרת הוי' צרופה. והנה כתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, שכולל מוחין ומדות, ואדם הוא בחי' תורה זאת התורה אדם כמ"ש נעשה אדם בצלמינו דכמו שבאדם יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים כן בתורה רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, ומספר רמ"ח הוא ט' ספירות דז"א, כי ט' פעמים ט' הם פ"א וג' פעמים פ"א שבכל ספי' יש ג' כלים פנימי חיצון תיכון עם ה' חסדים המגדילים הם רמ"ח, הרי שבבחי' אדם יש ג"כ חסדים, והמשכה זו הוא בז"א אורייתא מחכמה נפקת, אך נפקת דוקא מהעלם לגילוי להתלבש בלבושים רבים, ושרשה למעלה מן החכ' וכמ"ש ואהי' אצלו שעשועים שעשועי המלך בעצמותו תר"ך עמודי אור שבכתר הוא גלגלתא ופנימית מו"ס דא"א, וכל האורות נמשכים בז"א כל ארחות הוי' כו' פי' ארחות להיות הוי' כו'. וזהו בית יעקב