תקעט

תולדות השמים ואלה תולדות פרץ, כי העולם על מילואו נברא ואדה"ר קודם החטא כתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה כי ענין העבודה הי' באופן אחר ע"ד כמו שיהי' לע"ל ושם נעשה לפניך כמצות רצונך, ואד"ם ר"ת אדם דוד משיח, אכן ע"י חטא עה"ד נחסר וא"ו דברים ולע"ל יתמלא הוא"ו לזאת תולדות פרץ מלא, וכמו"כ ענין סכת חסר, כי מתחילה ע"י חטא עה"ד בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, וביצי"מ במעמד הר סיני פסקה זוהמתן, ולולי חטא העגל הי' נשאר כן, ואף כי אברהם בחר בשעבוד כי הי' בב' אלפים תורה אך זהו ע"ד הידיעה שאינה מכרחת הבחירה והי' יכול להיות גאולה שלימה, אכן ע"י חטא העגל קלקלו.

והנה לע"ל יהי' סוכות מלא כמו ביצי"מ, וע"כ חופה השביעית לע"ל יהי' נק' שכינה, ולכאורה אינו נמצא לשון שכינה במקרא אך מחמת שנלמד מפסוק כי על כל כבוד חופה וסוכה תהי' כו' ואם נמנה תיבת סוכה אינו נמנה תיבת כבוד, וענין סוכה הלא כתי' כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות, וכמו סוכת מצרים הי' מלא מחמת הגילוי שהי' במצרים שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה, מלכים הוא בחי' זו"נ, מלכי הוא בחי' חו"ב, ומלך הוא בחי' ובמורא גדול זה גילוי שכינה, וע"כ הי' סוכות מלא, וכמו"כ בחי' סוכה שתהי' לע"ל יהי' ג"כ גילוי בחי' שכינה כמו יצי"מ, ולזאת נק' חופה הז' בשם שכינה, וע"כ כתי' וסוכה תהי' לצל יומם בתוס' וא"ו ויומם בתוס' מ"ם.

והנה ענין סוכה הוא בחי' צילא דמהימנותא ולהבין גילוי בחי' זה י"ל ענין מה שבקדושה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר, מספר עשר דוקא, ובלעו"ז י"א כתרין דמסאבותא, והענין הוא כי לעו"ז אינם יכולים לקבל השפעה מבחי' פנימיות כי הי' נבלע בהם, כ"א שמקבלים חיותם מבחי' מקיף דלבונה הוא בחי' מקיף הרחוק דוקא, כי מקרוב אינם יכולים לקבל כי היו בטלים במציאות, אך שמקיף זה חזק הוא מאד, וזה הי' טענת המרגלים כי חזק הוא ממנו כביכול שאין בעה"ב יכול להוציא את כליו, ותשובת כלב הי' כי סר צילם מעליהם וממילא בטלה קיומם. אבל בקדושה הנה איהו וחיוהי חד שבחי' איהו מתייחד עם חיוהי הוא ג"ר ביחוד גמור, וגרמוהי חד הוא בחי' איהו המתייחד עם גרמוהי ז"ת, ע"כ הוא מספר עשר. אך כ"ז הוא בבחי' ממכ"ע, אבל בחי' סוכ"ע הנה אי' בפתח אלי' אנת הוא חד ולא בחושבן ע"ס, והעבודה להמשיך בחי' זו שיאיר בקירוב בע"ס.

וזהו"ע מה שאמר משה לקרח בוקר וידע, ואיתא במדרש ע"ז שאמר לו גבולות שם הקב"ה בין בוקר לערב וכמו שא"א לשנות מבוקר לערב כן א"א לשנות שלא יהי' אהרן כה"ג דכתי' ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים, וענין קדש קדשים כי אהרן הוא בחי' ממוצע בין המאציל לנאצלים, ובהכרח שיש בממוצע בחי' תחתונה שבמאציל וממילא הוא קדש אפילו מבחי' קדשים, כי הי' משוח בשמן המשחה ומה שהי' מרובה בבגדים הוא בכדי לקבל גילוי בחי' זו, וענין עבודתו הי' פעם א' בשנה להקטיר קטורת בחי' י"א סממנים מקיף דלבונה הנ"ל אשר מבחי' מקיף הרחוק הזה יוכלו אף חיצונים לקבל יניקה, ועבודתו הי' שיומשך ויאיר בקירוב לקדושה וממילא