תקעח
ביום ההוא יהי' על מצילות הסוס (א)
ביום ההוא יהי' על מצילות הסוס קדש לה', כי יהי' הוא ב"פ י"ה ומחמת שלע"ל יהי' הגילוי ב"פ י"ה כמ"ש לעיל מיני' ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד שמחמת גילוי ב"פ י"ה יאיר אף בבחי' שמו בחי' אחד, כי לע"ל יתוסף ב' אותיות, כי בי"ה הוי' צור עולמים, וע"כ אף על מצילות הסוס יהי' קדש לה'. ולהבין זה י"ל תחילה כלליות ענין הפטרה זו שקורין אותה בסוכות מה שייכת היא לסוכות, גם מה שבקפיטל זה חלק ארץ מצרים משאר ארצות, וע"ד הפשוט הוא מחמת כי הנהגת ארץ מצרים היא משונה משאר ארצות כי נהר נילוס עולה ומשקה. גם יש להבין מארז"ל מצוה קלה יש לי וסוכה שמה.
והנה בתפילת ערבית אומרים ופרוש עלינו סכת שלומיך בשי"ן שמאלית ע"ד פרש ענן למסך, ואיתא במדרש שבזכות והשענו תחת העץ שאמר אברהם להמלאכים פרע לו הקב"ה לבניו בג' מקומות, ביישוב ובמדבר ולע"ל, ביישוב בסכת תשבו שבעת ימים, במדבר פרש ענן למסך ענני כבוד, לע"ל כתי' וסוכה תהי' לצל יומם. ובמקום אחר במדרש איתא בפירוש ע"פ והשענו תחת העץ, בזכות שעשה אע"ה סוכה למלאכים תחת העץ פרע הקב"ה לבניו בג' מקומות, ביצי"מ ובכיבוש יהושע ולע"ל, ומייתי קראי אחרים, ביצ"מ דכתי' כי בסוכות הושבתי, בכיבוש יהושע דכתי' וסכות לראשי ביום נשק, ולע"ל מאותו קרא הנ"ל וסוכה תהי' לצל יומם, א"כ לפי"ז אינו מובן מפני מה העושה סוכתו תחת האילן פסולה הלא לא זכו ישראל למצות סוכה כ"א בשכר שעשה אאע"ה סוכה למלאכים תחת העץ. גם לבד זה הנה אילן גימ' הוי' אדנ"י, ומדוע אינו כשר לסוכה מדריגה גבוה כזו. ובגמ' יליף מב' פעמים סכת חסר שהעושה סוכה תחת האילן או תוך הבית פסול, ומפסוק למען ידעו יליף בגמ' שעד עשרים אמה אדם יודע שיושב תחת צל סוכה ולמעלה מעשרים אין אדם יודע שיושב תחת צל סוכה.
ולהבין כל הנ"ל ילה"ק שהרח"ו פי' בזוהר שענין סכת חסר וא"ו היינו שהעיקר חסר, כדאיתא במדרש כל תולדות שבמקרא חסר לבר מן תרין מלא, אלה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.