תקעב

כח"ב, רחום הוא חסד, חנון הוא מדת הגבורה. וצ"ל איך יתכן לומר על מדת חנון שהוא גבורה. ועוד צ"ל הלא איתא בעש"מ שמשה ביקש הודיעני באיזה מדה אתה נוהג את עולמך, וא"ל אם יש זכות אני מרחם עליו, וא"ל אני נותן לו מתנת חנם.

אך הענין דהנה הלל אמר אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן, וצ"ל דהאיך יתכן שיאמר הלל הזקן על עצמו אם אני כאן הכל כאן, שהרי הי' עניו מאד והאיך יהי' בו הגבהה כזה. ופי' רבינו ז"ל דהנה הלל מפני רוב ענוותנותו אמר אם אני יכול לכנוס לכאן, כי הי' נחשב בעיניו לשפל מאד, הרי הכל יכולים לכנוס לכאן. אך לפי"ז לא יתכן מה שאמר אם אין אני כאן מי כאן. ואפ"ל דהפי' הוא אם אין אני כאן מפני מדת הגבורה מי כאן, דהרי גם שמים לא זכו בעיניו, וכמו שמצינו חטא על אברהם אבינו ע"ה שאמר במה אדע, ויצחק על שהי' אוהב את עשו שהי' שונא להקב"ה, ויעקב על שנשא שתי אחיות הגם שהי' קודם מ"ת. וזהו אם יש זכות אני מרחם עליו, דאם אין לו זכות למה ירחמו עליו הלא גם זכות אין לו כמארז"ל אלי' וקוץ בה נושא עון למי שמשים א"ע כשיריים, וכמאמרם ז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו, ואם אין זכות היינו לגבי מדת הגבורה גם שמים וארץ לא זכו בעיניו, וכמ"ש במד"ר ע"פ ואתחנן מתנת חנם מלמד שאין לברי' כלום אצל הקב"ה, שהרי אפי' משה שהוריד את התו' ומסר נפשו בשביל ישראל לא ביקש כ"א מתנם חנם. וזהו אם אין לו זכות אני נותן לו מתנת חנם. אך אין הפי' שאין לו זכות כלל, שגם מתנה אין נותנין כ"א למי שעשה איזה נח"ר. אך מה שאמרו חנון הוא גבורה אין הפי' גבורות ממש כ"א תגבורת החיות ע"ד גבורות גשמים, והרי הם חיים לעולם, וגבורה גימט' ג"פ חסד ג"פ ע"ב, וזהו ג' ובכן, ויש עוד ובכן אחד והוא כמ"ש ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת שהוא מקור הגבו' והוא שרש ענין התשובה דבני קרח.

אך לפי"ז צ"ל מה שאמרו בתשובה דבני קרח שובנו אלקי ישענו, האיך נקרא בשם אלקים, והענין דהנה כתיב שובה ישראל עד הוי' אלקיך, שיהי' הוי' בבחי' אלקים, היינו שיומשך הוי' שבסדר ההשתל' לשם אלקים. ולפ"ז צ"ל הלא יעקב אמר והי' הוי' לי לאלקים שהוי' עצמו יהי' בבחי' אלקים, ובלק"ת הקשה למה גבי שם אלקים אומרים אלקינו משא"כ בשאר השמות, ותירץ דשם אלקים הוא מדת הצמצום, והצמצום הוא בשביל ישראל, וא"כ ודאי אין שייך לומר שהוי' יהי' בבחי' אלקים. אך הנה ארז"ל עתידים צדיקי' שיקראו על שמו של הקב"ה, ופרש"י שיהי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.