תקסט

ואח"כ אמר כי טובים דודיך מיין דודיך הוא א"ס הקדוש ומובדל מאיר ומתגלה ע"י יינה של תורה כמשנת"ל כל חיך הטועם אומר לי לי, וזהו תולדות מלא, ענין הוא"ו מלא כי הנה אי' בזהר מה שושנה אית לה תליסר עלין דסחרין לה שהוא ענין י"ג מדה"ר שהוא בחי' דודיך, וכן הוא"ו עם המילוי שלו הוא מספר י"ג, והכוונה שע"י התורה נמשך יגמה"ר ועיקר הגילוי יהי' לע"ל, ועכשיו הוא העבודה להמשיך זה.

והנה מספר יגמה"ר שאלו מרב האי גאון ובברייתא דשמעון הצדיק עשר ידענו שהוא כנגד ע"ס עשר שמות, והגם שהם ז' שמות שאינן נמחקים, אך בדרך פרט יש עשר שמות נגד ג' שכליים וז' מדות אבל מהו הי"ג, ואמר שמעון הצדיק כנגד ג' עולמות בי"ע, וצ"ל הלא יגמה"ר הוא נושא עון והוא הנמשך ע"י תורה לשמה ודוד ע"ה ע"י שאמר ואנכי תולעת ולא איש חרפת כו' הי' מחבר התו' בהקב"ה, ובי"ע הם נפרדים כמ"ש ומשם יפרד, והאיך יתכן שיגמה"ר הוא כנגד ג' עולמות בי"ע. אך הענין דהנה כתיב כל הנקרא בשמי הוא אצילות, וכל הנק' הוא כללות ע"ס דאצי', ולכבודי בראתיו כו' הוא בי"ע שע"פ סדר ההשתל' ג' עולמות בי"ע הם נפרדים, אך זהו דוקא חיצוניות העולמות, אבל פנימי' הג' עולמות בי"ע היינו האלקות שבבי"ע הוא הגבה כי זהו עיקר הכוונה, כי נת"ל שיש ב' בחי' שושנה שושנת העמקים ביטול דכולא קמי' כל"ח, ואפי' שושנה בין החוחים הרי איתא בזהר דסלקא ריחא היינו שע"י ביטול היש לאין יכולים לבוא כמו נשמות הגבוהות לבחי' ריח ועי"ז נשלם הכוונה מהמאציל עליון ית' כמ"ש שוקיו עמודי שש שנשתוקק דוקא בזה העולם הגשמי שיהי' ביטול היש לאין ועי"ז נשלם הכוונה, ולכן עי"ז מאיר ומתגלה ג' ראשי ראשים אור קדמון אור צח אור מצוחצח (כמ"ש בדרוש דויקח לו מקל לבנה), דלא פליגי רב האי גאון ושמעון הצדיק שע"י בירור בי"ע מתגלה הג' ראשי ראשים), ולכן איתא באד"ר שג' עולמות בי"ע שרשם מהתיקון הראשון די"ג ת"ד דא"א מי אל כמוך כו'. אך עיקר הגילוי יהי' לע"ל כמ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצונך, וכמ"ש רחבה מצותך מאד (וע' בדרוש דרצית ה' ארצך, ובדרוש דכל רודפיה כו').

וזהו שיר השירים, שיר הוא כ"ע שמחבר אין ויש דחו"ב, וזהו השירים, והוא בחי' חתן הא' הנמשך מכלה הא'. ואשר לשלמה הוא בחי' חתן הב' המחבר בי"ע עם א"ס, וגילוי ב' הבחי' הוא ע"י ישקני מנשיקות פיהו ב' בחי' פה, והכוונה להמשיך כי טובים דודיך יגמה"ר ועי"ז יהי' לע"ל תולדות מלא.

בס"ד, מוצאי שבת שובה, רל"ג.

הנחת ר"א בר"י חר"ז.