תקסז

הוא שם הוי' שלמעלה מסדר ההשתל', ואני אחרון שם הוי' שבסדר ההשתל'. והענין כי יש ב' בחי', ראשון וראשית, ראשון הוא בחי' משפיע, וראשית הוא בחי' מקבל, והתו' והחכ' נק' בשם ראשית כמארז"ל בשביל התורה שנק' ראשית, וכמו שפי' התרגום ע"פ בראשית ברא בחוכמתא ברא, והעבודה להמשיך מאני ראשון שם הוי' דלעילא, לבחי' ראשית חכמה שהוא שם הוי' דלתתא. והנה ארז"ל ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, וצ"ל הלא ארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, והרי כל הכ"ד שעות שבמעת לעת לומדים תורה, זה בשעה זו וזה בשעה זו והקב"ה שונה כנגדו, וא"כ מהו ההתחדשות מג' שעות ראשונות. אך מה שאמרו שונה כנגדו הוא גילוי א"ס שישנו בתורה, שהוא לפי ערך אתעדל"ת, וזהו כנגדו דוקא, אבל מה שאמרו ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה כו', פי' עצמותו ית' קדוש ומובדל אלא שיושב ומשפיל את עצמו להיות מתלבש בתורה, כאדם היושב שמשפיל קומתו, והוא המשכת א"ס הקדוש ומובדל בתורה.

ובזה יובן מארז"ל ע"פ פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, וכי יש תורה של חסד ושאינה של חסד, אלא תורה לשמה הוא תורה של חסד, וצ"ל מהו החסד. אך הענין הוא כי אורייתא מחכמה נפקת, ואי' בחייט שבחכמה יש קצת דין, ולכן יש בתורה עונשים, ובכללות התורה כתיב אם בחוקתי תלכו ונתתי גשמיכם כו', וע"י לימוד התורה לשמה לשם התו' ממשיכים גילוי א"ס ב"ה בתורה, ונמתקי' הדינים שיש בתורה כי באור פני מלך חיים, וזהו פיה פתחה בחכמה שיהי' פתיחה וגילוי בחכ' הוא ע"י ותורת חסד ע"י לימוד התו' לשמה. ובזה יובן מה שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, כי יש כמה בחי' בתורה, כמ"ש בכהאריז"ל ועל תורתך שלמדתנו היא תורת הבריאה, ויש תורת האצי' ותורה שלמעלה, ודוד ע"י שהי' בבחי' ונפשי כעפר כו' עי"ז הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, שהוא א"ס הקדוש ומובדל, אלא שהוא הי' מחבר מלמטלמ"ע. וזהו ג"כ מה שארז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה, דמשמע שלמדו תורה אלא שלא ברכו תחלה. והענין כי אם היו לומדים תורה לשמה, שהו"ע ברכו בתורה שהוא מלשון בריכה והמשכה, שע"י תורה לשמה ממשיכים א"ס בתורה, היו נמתקים הדינים דתורה, והי' קיום העולם. אבל כשלא למדו תו' לשמה נמשך מהתורה עצמה העונש, כי הרי בתורה יש דינים, וכשלא אכשיר דרא עי"ז נמשך מהתורה העונש, וזהו על שלא ברכו בתורה אבדה הארץ. ובזה יובן מה שפעם מצינו שנק' התורה בשם זאת, כמ"ש זאת התורה, וכמארז"ל יבוא זה ויקבל זאת מזה, ופעם כתיב וזאת התורה. והענין דשניהם אמת, כי התורה עצמה נק' זאת מקבל, ששרשה מח"ע הנק' ראשית מל' מקבל, אבל ע"י תורה לשמה ממשיכים הוא"ו שהוא המשכת הקו מא"ס ב"ה לתורה הנקרא זאת, וזהו וזאת.

וזה"ע בחי' חתן הא' שהוא ירידת והמשכת א"ס ב"ה הקדוש ומובדל, והוא נמשך ע"י בחי' כלה הא' כלה שארי כו', שהיא שושנת העמקים שנת"ל שהוא מל'