תקסו

נברא, ואילולי חטא עה"ד הי' העולם מזוכך באופן אחר. אך באמת זה לא הי' דרך מקרה ח"ו, כי הרי גלוי וידוע לפניו, אך הידיעה היא בד"ע אשר הידיעה אינה מכרחת הבחירה, ובאמת הי' זה בכוונה כי ע"י החטא נעשה העלם והסתר חשך כפול, וע"י עבודה נעשה יתרון האור מתוך החשך (ואפ"ל שהכוונה הוא לפי דעת ס' הקנה דמיתה מוכרחת), ולכן אנו אומרים ושם נעשה לפניך כמצות רצונך, שע"י העבודה בזמה"ג יהי' הגילוי לע"ל, ולכן תולדות פרץ מלא. וכן בגלות בבל כתיב מצות שבת מצוות מלא.

והענין דהנה ארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, ובאמת הכוונה עד שלא נאצל אצי' העליון כמ"ש בעבוה"ק, וצ"ל איך שייך בחי' שם עד שלא נבה"ע שעדיין לא הי' מי שיקראנו בשמו. ויובן ע"פ מה שנודע שהשי"ת נק' בגמ' ובמדרשים בשם הקב"ה, שבחרו בשם זה ולא בשמות וכינויים אחרים כמו רחום וחנון, לפי שהוא מורה שהוא קדוש ומובדל כו', ואין ערוך המשכת והתלבשות אא"ס בראשית ההשתל' אפי' כטפה מים אוקיינוס, כי על הים אר"י בן גודגדא יכולני לשער כמה טפות יש בים, הגם שאינו מדידה גמורה מ"מ ה"ז השערה, ועוד שהרי הוא מהות אחד שהוא הכל מהות מים. אבל לגבי א"ס ב"ה אין ערוך, כי כללות החיות הוא רק משמו ית' שאינו אלא זיו והארה, כמו למשל שם האדם הרי אינו נוגע להאדם אם קורין אותו אברהם או יצחק. והגם שהשם הוא חיות כמ"ש כל אשר יקרא לו האדם כו' הוא שמו (כמ"ש בלק"ת ובדרוש דמצה זו ובדרוש דטוב שם), ומשינוי השם ג"כ ראי' שיש חיות בהשם, מ"מ כללות החיות שבשם הוא חיות מצומצם מאד, אשר לגבי המקבל אין ערוך, מכ"ש לגבי כללות החיות דמשפיע. וכמו"כ יובן למעלה שכללות החיות הוא רק זיו והארה, אלא שיש ב' בחי' בהשם, הא' השם כמו שהוא בפ"ע, והיינו המקור והשרש והיכולת שיש בא"ס ב"ה שיוכל להיות גילוי בחי' זיו והארה שיהי' ממנה התהוות עולמות שיעלה בחפצו ורצונו, אשר יכולת וכח זה נק' שמו, וע"ז השם ארז"ל עד שלא נברה"ע הי' הוא ושמו בלבד, והב' גילוי הזיו והשם שהוא החיות של כל הנאצלים ונבראים כו'.

וזהו ויקרא הוי' הוי' שיש ב' שמות הוי', הוי' שלמעלה מסדר ההשתל', ושם הוי' שבסדר השתל' וזהו ה' שבחכ', וזהו מ"ש אני ראשון ואני אחרון, אני ראשון