תקסא

לעולם יהא אדם רך כקנה

לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז, וצ"ל מהו המעלה בזה, הנה כתיב אדם ובהמה תושיע ה' וארז"ל בני אדם שהם ערומים בדעת כאדם ומשימים עצמם כבהמה, ופי' רש"י דכאי רוח, ובתילים פי' משימים א"ע כבהמה ענוה, וצ"ל הלא גדלה מעלת מדבר ממעלת בע"ח הרבה ומהו המעלה בזה שמשים עצמו כבהמה, וגם צ"ל מפני מה נבדל באגדה זו ענוה להיות נק' בשם בהמה, הלא ענוה היא המעלה הגדולה שבכולם, ולפי דברי ריב"ל הענוה גדולה גם מחסידות. והענין דהנה כתיב נעשה אדם בצלמינו ואמרו רז"ל במד"ר אר"ח בשעה שבא לבראות את אדה"ר נמלך הקב"ה במלאכי השרת על בריאת אדם, למדך תורה דרך ארץ שגדול יטול עצה מן הקטן, רב הונא רבה אמר עד שהיו מדיינים אלו עם אלו בראו הקב"ה וא"כ הבריאה דאדם הוא למעלה ממדריגת מלאכים, וצ"ל מהו מעלת האדם והלא כולם נבראו בשוה מיו"ד מאמרות.

אך הענין דהנה מצינו טבע האדם חלוק מכל הנבראים, דבכל הנבראים הוטבע בהם טבע הביטול בטבע תולדתם שלא ישנו את תפקידם כמו שור לחרישה ובהמה לחלבה וסוס לרכיבה, וכמו שאנו רואים שנער קטון יכול להנהיגם, והגם שהוא בלי דעת מ"מ הרי הוטבע בהם טבע הביטול שאינם משנים מכפי הכח שניתן להם מתחלת הבריאה. אבל האדם ה"ה בעל בחירה ויכול לבחור ברע ולהיות ח"ו מעוברי רצונו, ולכן ארז"ל ע"פ אחור וקדם צרתני קדם למעש"ב, ואחור למע"ב, קדם למע"ב כי כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה והאדם לא נברא באחרונה אלא כדי שימצא הכל מוכן, וגם במאמר דנעשה אדם הכוונה דוקא נש"י כמארז"ל אתם קרוים אדם וכמ"ש ישמח ישראל ישראל דוקא, ואחור למעש"ב שאם חטא אדם אומרים לו יתוש קדמך ובאמת כשהוא בוחר ברע ה"ה גרוע מהבהמה, שהיא אינה יכולה לעבור רצונו ית'. והגם שכח הבחירה שרשו גבוה מאד, שהרי יכול להשפיל א"ע להיות גרוע מן הבהמה, ועל כרחך ששרשו גבוה, שכל הגבוה ביותר נופל למטה ביותר, הן אמת ששרש הבחירה הוא הגבה מאד, אבל כשבוחר ברע ה"ה גרוע מן הבהמה שהרי הוא עובר רצונו ית', ומ"ש ראה כו' ובחרת בחיים, אין זה ציווי כ"א עצה טובה קמ"ל, והרי מזה גופא מוכח שכח הבחירה ניתן לאדם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.