תקס

הרע. והבירור הוא ע"י בירור הנה"ב, כי שרש הנה"ב הוא מתהו וע"י בירור הנה"ב מתעלה הנה"א בעילוי גדול אשר מצד עצמו לא הי' יכול להתעלות, וכמו סוס המוליך את האדם להר גבוה אע"פ שהמנהיג את הסוס הוא האדם מ"מ הרי הסוס מוליך אותו למקום אשר לא הי' יכול לבוא מצ"ע, וכן הוא בנה"ב דאע"פ שהנפש האלקית אינו צריך תיקון ובירור ולא ירד כ"א לברר הנפש הבהמית, מ"מ ע"י בירור הנה"ב מתעלה הנה"א. וזהו משארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתוני' ומפני מה נתאוה זה א"א לנו להשיג, אך זה אנו משיגים שנתאוה שבתחתוני' דוקא יהי' גילוי אלקות להפך החשך דעוה"ז, ולזה ברא את עולם התהו ואח"כ הי' שבה"כ, ושרש הנה"ב הוא מתהו והנה"א מתיקון, וע"י בירור הנה"ב יורש אורות דתהו שיהיו מתיישבין בכלים דתיקון, ועי"ז נעשה גילוי אור בעוה"ז.

ובזה יובן פי' הפסוק וידעת היום, דהיינו שיעמיק ויקשר דעתו כי הגם שיש ב' בחי' חשך ואור הנק' יום ולילה, מ"מ לא נק' יום שלם בלתי שניהם יחדיו, כן הוא בשרש שרשם הוא תהו ותיקון, וכאשר נתחברו יחדיו אז הוא עיקר השלימות, כי עיקר קדימת התהו הוא בשביל התיקון. ועי"ז יבוא לוהשבות אל לבבך, כי הרי עיקר בירור התהו הוא ע"י בירור הנה"ב, ועי"ז מתחבר אור דתהו בכלי התיקון, ואז הוא עיקר השלימות. ועי"ז נעשה יחוד שם הוי' בשם אלקי' היינו שיהי' גילוי בשם אלקי' כמו בש' הוי'. והגם ששם אלקים הוא מקור ההעלם, מ"מ ע"י עובד אלקים מתהפך החשך דאלקים כי אלקים בגימ' הטבע כי הוא מקור לטבע, וע"י שהאדם משבר טבעו ורגילותו כמארז"ל אינו דומה שונה פרקו מאה פעמי' לשונה מאה פעמים ואחת, ונת' הפי' בבינונים שרגילותם הי' לחזור על כל דבר מאה פעמים וא"כ ה"ז טבע, וע"י שלומד פ"א יותר מרגילותו ה"ז משבר טבעו ורגילותו ועי"ז נעשה עובד אלקי' שמהפך החשך דשם אלקי' לאור ואז יתחברו שניהם יחדיו. ואפ"ל עוד כי שם ה' הוא מקור האורות או כח הגילוי, וש' אלקי' הוא מקור הכלים וכח המגביל מא"ס, וידוע דבשרש שרשם הרי שרש הכלים גבוה משרש האור, אלא שבהשתל' האורות גבוהים מהכלים, לכן יכול להיות התחברות שם הוי' בשם אלקי' וממילא אין עוד, כי הרי החשך מתהפך ג"כ לגילוי אור.

בס"ד, פ' שופטים תרל"ב.

הנחה מר"א ז"ס.