תקנח
שיהי' התפלה בבחי' מ"ה ביטול, היינו שכל הד' שליבות דסולם התפלה יהי' כדבעי, ובתורה הוא כמ"ש מה להלן באימה ויראה אף כאן כו', וזהו מגיד לאדם דעשי' מה שיחו. והגם שאדם הוא בגימט' מ"ה אך גימט' הוא לבוש ואינו כמו מ"ה בעצם היינו שנתלבש בו כח שיוכל להיות בבחי' מ"ה, אך מ"מ הרי נתלבש בעשי' כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא, טהורה היא אצילות, ואח"כ אתה בראת יצרת נפחת שירדה דרך בי"ע ונעשית נברא עד שמתלבשת בגוף ונה"ב המסתיר ומעלים לגמרי, ועשי' בעצמו הוא לבוש המעלים ומסתיר לגמרי, כי אפי' השם המחי' עשי' הוא אל אד' שהוא גימט' צו ואין צו אלא ע"ז מפני שעשי' הוא לבוש המעלים עד שיכול לומר כחי ועוצם ידי כו', ובכדי שיהי' האדם דעשי' בבחי' מ"ה הוא ע"י יוצר הרים שהוא ע"י הרוח דבריאה. וזהו מ"ש ארז"ל א"ת מ"ה אלא מאה, שע"י הביטול דכח מ"ה נמשך האל"ף דפלא העליון כי חכמה הוא כח מ"ה ואיתא בפרד"ס דתיבת כח מורה על יחוד החכ' עם הבינה ומ"ה הוא ביטול החכ' לגבי הכתר, וע"י מאה ברכות בא לבחי' ביטול דכח מ"ה ואז נמשך האל"ף ונעשה מאה. ואפ"ל כי הנה יוצר הרים קאי על מדות דאצי' כי אברהם הי' מרכבה למדת החסד ויצחק למדת הפחד ויעקב למדת הת"ת, ויוצר הרים הוא גילוי המדות דאצי' מטורי חשוכא מדות שבכתר הוא ע"י הרוח היינו רוחא דכל רוחין הנזכר בזהר. כי הנה איתא בזהר שיש ג' בחי' רוח, ב' בחי' רוח שאמרנו, ורוח הקדש היינו מקדש עליון, וע"י בחי' רוח עליון נמשך ממדות דכתר שיהי' גילוי מדות דאצי', ואח"כ ע"י רוח דבריאה מתגלה גילוי הרים דיצי', והמכוון בכדי שיהי' אדם דעשי' בבחי' מ"ה, וע"י ב' בחי' רוח בעבודה מתגלה גם רוח הקודש כי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים.
ובזה יובן ברכת יוצר האדם, כי האדם נברא הוא בעצמו, ואח"כ נעשה דו פרצופי', וזהו ענין יחוד חתן וכלה בכדי שיהי' אח"כ הולדה מוליד בדומה לו היינו כמ"ש נעשה אדם בצלמינו, והרי האדם הוא בגימט' מ"ה שהוא לבוש דמ"ה, אבל הרי נתלבש בעשי' ויוכל לומר כחי ועוצם ידי, והמכוון הוא שידע האדם כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל שבכל דבר הגשמי יש בו כח אלקי, ולזה הוא ברכת יוצר האדם שיהי' מוליד בדומה לו, והוא ע"ד מגיד לאדם מה שיחו שיהי' ההולדה בבחי' מ"ה, וזהו שרש ענין הברכה שיומשך ממקורו הנעלם מכח מ"ה דחכ', וזהו מגיד לאדם מה שיחו היינו המשכה ממ"ה דחכמה שיהי' גם למטה בחי' מ"ה, וזהו גם הברכה יוצר האדם שיהי' בבחי' מ"ה היינו ההולדה שיוליד יהי' בבחי' מ"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.