תקנה

וביאור הענין הנה כתיב ברוך הוי' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסי' לעלמא דאתגלי', והגם שיש בפרט ריבוי עולמות כמו שארז"ל ע"פ ועלמות אין מספר א"ת ועלמות אלא ועולמות, היינו הכח להתהוות, שהן אותיות אשר אם הי' מתהווה מהם הי' מתהווה עולמות בלי מספר וברצות הבורא יכול לגלות אותם וה"ה כאלו נבראו, מ"מ כללות כולם הרי הם ב' עולמות. והענין דהנה עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי' נק' בשם מחשבה ודבור, דענין הדיבור הוא גילוי לגבי זולתו, דכמו שאנו רואים דכאשר יש לאדם איזה אהבה לחבירו לא הי' יודע חבירו מזה, ומגלה אותו לחבירו ע"י אותיות הדיבור וזהו גילוי המדות. וכן גילוי השכל הוא ג"כ ע"י דיבור, דהשכל כמו שהוא בפ"ע לא יוודע לזולתו אם לא ע"י הדיבור שמגלה את השכל לזולת. אבל מחשבה הוא גילוי ההעלם העצמי לגבי עצמו, בכדי שידע בפ"ע כחות נפשו הוא ע"י אותיות המחשבה, כמו אם יפול לאדם בריקת וסקירת השכל לאיזה ענין שיהי' הרי אינו יודע עדיין מהותו האיך ומה הוא, אלא כאשר בא לידי השגה והבנה שמשיגו לאורך ורוחב אז יבין אותו לאשורו, והגילוי הוא ע"י אותיות המח' כי א"א להיות השגה והבנה בלי אותיות המח'.

והכח שיש להם להביא השכל לידי גילוי היינו מפני ששרשם גבוה משרש השכל כי לולי שהי' שרשם גבוה לא הי' אפשר להם להביא לידי גילוי בריקת השכל, וזהו שאמר רבינו באגה"ק ששרש האותיות הוא בקדמות השכל היינו מה שקדם למציאת שכל, כי קדם אינו כמו ראשית שהוא ראשית לדבר שאחריו והוא הראש לסוף, אבל קדם אינו שייך להסוף שאין אנו יכולים לכנות לו שם כ"א בשם קדם, היינו שהוא קדום לכל, כי בריקת וסקירת השכל הרי הוא מהות שכל, ואפי' משכיל מקור השכל הרי הוא מקור לשכל, וקדם אינו שייך לשכל כ"א שהוא קדום לשכל, ומשם הוא שרש אותיות המח' (ולפי זה הדיבור שמגלה ההעלם גם לזולתו ע"כ ששרשו גבוה יותר בקדמות השכל), ולכן נק' עלמא דאתכסי', היינו כמו העלם המחשבה שאינו העלם גמור אדרבה הוא עיקר הגילוי לגבי עצמו אלא שנק' בשם העלם לגבי זולתו, ועד"ז הוא עלמא דאתכסי' שאינו חשך והעלם כי שם הוא עיקר גילוי אלקות, אלא מפני שהוא מדריגה גבוה אשר הוא מכוסה ונעלם שא"א להתגלות בעלמא דאתגלי' לכן נק' אתכסיא. ואתגלי' היינו שהוא בחי' אשר אפשר להתגלות כמו גילוי הדיבור שהוא גילוי לגבי זולתו. אך מ"מ עלמא דאתכסי' הוא מקור לעלמא דאתגלי' שהרי נק' בשם מחשבה ודבור, והרי אנו רואים שהמחשבה הוא מקור לדבור, שהרי א"א לדבר איזה שכל בלתי שיחשוב במחשבה האיך לדבר, וזה המחשבה נק' מחשבת הדבור.