תקמ
שוש תשיש
שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ כו'. לשון תשיש הוא פועל יוצא כמ"ש ישיש עליך אלקיך וקאי על לעתיד, כי ג' ברכות הראשונות קאי על תחלת כללות היצירה, וברכות אלו קאי על לעתיד, ואיתא באבודרהם שזהו עדמ"ש אם לא אזכרכי כו' על ראש שמחתי, ומרמז כאן שוש תשיש על לעתיד ועכשיו עדיין אינו בבחי' שמחה וזהו הזכרה לחורבן. וצ"ל שבתחלה אומרים משמח חו"כ שמשמע עיקר השמחה הוא בחתן, וכלה הוא בוא"ו הטפל והיינו שמקבלת השמחה ע"י הוא"ו המשכה, ואח"כ נאמר משמח חתן עם הכלה דמשמע עיקר שמחת החתן תהי' מהכלה. ועוד צ"ל מ"ש שוש תשיש כו' בקיבוץ בני' דייקא, וכתיב רני עקרה לא ילדה, ורני הוא ענין השמחה, ועוד איך שייך רני על לא ילדה. והנה אי' במדרש על פסוק יום נקם כו' משל לארוס וארוסה שהגבילו זמן החתונה ושניהם רוצים להקדים הזמן, מי מעכב, יום פרוזטוגמא מעכב, פי' יום המוגבל.
ולהבין זה צלהק"ת החילוק שבין ארוסין ונשואין, כי עכשיו מה שאנו קורין אירוסין אינו כלום כ"א דברים בעלמא הגבלת זמן החתונה, אבל בימי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.