תקלו

יושבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר. וכאשר יתבונן האדם בזה היטב שהוא עצמו ע"י חטאיו גורם גלות השכינה, האיך אפשר לו להיות נשיאות ראש, וזהו שאסרו קומה זקופה. ועיקר גילוי קומה זקופה יהי' לע"ל, דהא ביצי"מ כתיב וה' הולך לפניהם והטעם בזקף גדול ואמרו בזהר בזקיפא עילאה, וכ"ש וקו"ח לע"ל דכתיב אז אהפוך אל עמים כו'.

ובכדי להבין כ"ז צריך להקדים מארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופי' הה"מ ז"ל דכאשר יש לאדם איזה חסרון ומתפלל שיושלם לו זה החסרון אינו פועל כלום ע"י תפילתו, כי כשחסר לאדם איזה דבר הלא יש חסרון הזה ברוחניות, כמ"ש כי חלק הוי' עמו וע"י החטא נעשה חסרון דהיינו פגם בשם ה' שבנפש, ועי"ז נעשה חסרון בגשמיות ג"כ, וצריך להתפלל שיושלם החסרון מה שנחסר לו ברוחניות ועי"ז יתמלא בגשמיות ג"כ, וזהו ענין כובד ראש הכנעה ושפלות על מה שגרם חסרון בראש של השכינה שבראשו של אדם וכפי' המקנה, וכמאמרם בזהר ע"פ החכם עיניו בראשו וכי באן אתר עינוי דבר נש אלא כו' מאי טעמא דשכינתא שרי' על רישי', וכמ"ש וה' בראשם שיש שם הוי' בראש כאו"א, וזהו ראי' לפי' המגיד. וזהו ג"כ מארז"ל בזמן שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, והענין כי בזמן שאדם מצטער שנמשך עליו עונש ע"י החטא וכמ"ש תייסרך רעתך, ונעשה הרגש בשכינה שבנפשו, כי שכינה הוא כמאמרם ז"ל ע"פ ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כאו"א מישראל, ולמעלה נעשה ג"כ הרגש כמ"ש בכל צרתם לו צר ויש בזה קרי וכתיב, ולפי הקרי לו בוא"ו, הרי דלמעלה ג"כ נרגש צער ישראל, ואפי' לפי הכתיב לא באל"ף הרי איתא בזהר עקתא דישראל מטיא להתם, ונמצא שנרגש למעלה ג"כ צער ישראל. ואומרת השכינה קלני מראשי, כי ראשי וזרועי הוא תש"י ותש"ר, כי תש"י מניחין על היד בכדי לשעבד הלב, ותש"ר על הראש מקום שמוחו של תינוק רופס בכדי לשעבד המוח, ובדרך כלל ראשי וזרועי הוא מקיפים ופנימי', והוקשה כל התורה לתפילין שהכוונה מכללות כל התורה בכדי לשעבד מוחו ולבו לאביו שבשמים. וזהו בזמן שאדם מצטער הוא ע"י החטא ועון ונרגש בשכינה ואומרת שהוא מפני שלא שיעבד מוחו ולבו לאביו שבשמים, לכן צריך להתפלל על החסרון שגרם בשכינה.

ובכדי להשלים זה החסרון הוא ע"י השמחה כמ"ש תחת אשר לא עבדת את הוי' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, והענין הוא כי כל הוא כמ"ש כי כל בשמים ובארץ ופי' התרגום דאחיד בשמיא וארעא, דהיינו להמשיך גילוי אחד בארץ

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.