תקכח

והבחיי פי' כתרצה כשעושי' רצונו של מקום שלא ע"מ לקבל פרס, וא"כ יש להעיר מענין ב' בחי' רצון בד"ה צאינה וראינה, ופי' כתרצה הוא בחי' רצון שלמעלה משכל בכל מאודך.

אך צ"ל הלא והי' אם שמוע נק' אין עושין רצונו של מקום מפני שלא נא' בכל מאדך, הגם דכתי' בה ולעבדו ועבודה שבלב זו תפלה ותפלה כנגד תמידי' כו' ועל הקרבנות נת' שזהו כתרצה, ונרצה. אך י"ל שזהו למ"ד תפילות אבות תקנום. ועוי"ל דאפי' למ"ד תמידין, פי' כתרצה בזמן הקרבנות, ובעבודה עושי' רצוש"מ בכל מאדך, אבל והי' אם שמוע נק' אין עושין רצוש"מ אך מ"מ מאחר שנא' ולעבדו, עבודה שבלב ה"ז כתרצה שע"ז אמר יפה את גם בזה"ג כתרצה. ומדויק ל' כתרצה ולא תרצה ממש שהוא בחי' בכל מאדך. וזהו כנגד תמידין ולא כתמידי' ממש, ומעלת התמידי' שנק' עושי' רצוש"מ לפי שלקרבן הי' צריך תשובה ווידוי, והתמידי' היו מעמדות להם כמארז"ל האיך קרבנו של אדם קרב כו'. אלא שצ"ל האיך עושי' שליח על התשובה. וי"ל שתמידין שאני שהרי הם עולות ולא חטאת שצריכי' וידוי ותשובה, והגם שתמיד של שחר מכפר כו' מ"מ הרי נצטוו להקריבם גם מבלי חטא, ולכן די במה שתקנו מעמדות, ועכשיו ב"פ דק"ש ותפלה לכן יפה את כתרצה.

ולפ"ז יתכן ב' הפי', הא' כתרצה לגנאי שהרי אינו דומה ורק בכ"ף הדמיון (וי"ל שגם כתרצה דבנות צלפחד ג"כ רק בכ"ף הדמיון, לפי ששם היא לא הי' תשובה כ"כ וכאן בזה"ג יפה עכ"פ), ולפי' כתרצה לשבח בינה ע"י תשובה בכל מאדך.