תקכד
וסוכה תהי' (ב)
וסוכה תהי' לצל יומם, פי' יומם הוא אהבה רבה שלמעלה מן הדעת (הג"ה ע' בד"ה ועשית בגדי קדש ובד"ה בהעלותך מענין אה"ר דאהרן, ובד"ה ענין חנוכה בענין הטבת הנרות ביום עכ"ה), והיא חדות הוי' שאינה נרגשת במוח ולב בחי' יצחק, כנ"ל ע"פ ויצחק בא מבוא באר כו' (הג"ה שע"י באר מ"ח נמשך בחי'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.