תקכ

לבן דכה"ג ביוהכ"פ, וע"כ י"ל שפיר הקו וחוט נק' חוט של חסד בחי' וישכם לבן בבקר. ובעמה"מ שט"ז פס"ו דק"ס ע"ד כ' שזווג או"א נק' יומם, כמו היום שאינו משנה האור אלא כמו שקיבל משפיע אותו עכ"ל. ואפ"ל לאפוקי זו"נ שנק' זיווגם יום ולילה כו'. ותוספת המ"ם ביומם מורה על גדולת היום ע"ד ממלכת כהנים דתוספת המ"ם פי' בזח"ג פ' צו דל"ד סע"ב שמורה על רוממות המל' יותר מכאשר נקראת מלכות שמים במ"ם אחד, וזהו ע"י הכהן שושבינא דמטרוניתא, וכמ"ש אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, וזהו ממלכת כהנים, ובמא"א מ"ם ס"ב ממלכת כהנים הם מלכות דאו"א, ועד"ז יומם תוקף קדושת היום. ואפ"ל ג"כ הארת ימי קדם דע"ק בימי עולם דז"א זהו תוספת המ"ם דיומם, ולע"ל נק' יומם כי זו"נ יהיו כמו או"א כו' ע"ד ביום ההוא יהי' כו'.

וזהו יומם יצוה ה' חסדו, כי הקו וחוט עיקר אורו ביחוד או"א שזהו המשכת אור חדש מא"ס כמ"ש בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י, ובד"ה אלה פקודי בענין משכן העדות. והנה זה נמשך ע"י עסק התורה בלילה כמ"ש מזה ע"פ באתי לגני, מדה כנגד מדה, שממשיך בזמן החושך מבחי' ותורה אור, שהוא חו"ב הנק' יומם ונק' עמקו מחשבותיך, ע' בלק"ת בד"ה באתי לגני, לכן כמו"כ כשיבא בחי' יומם מאיר לו הקב"ה תוספת אורה על בחי' יומם, והוא ענין חוט של חסד המאיר לבחי' יומם שהם או"א כו'. והנה כתיב ולא יהי' לך עוד השמש לאור יומם כו', היינו שמש ומגן הוי' אלקים, אלא יהי' לכו ונלכה באור הוי' פי' באור המאיר בשם הוי'. וזהו שארז"ל דעמלא דאורייתא הוא לעילא מן שמשא וכדפי' בת"א פ' וארא בד"ה וידבר כו' וארא שהוא למעלה מבחי' שמש ומגן כו' ע"ש, ועמ"ש ע"פ ימים יוצרו ולא אחד בהם דקאי על עוה"ב, וא"כ זהו ג"כ פי' יומם יצוה ה' חסדו לפמ"ש בגמרא הנ"ל דקאי על עוה"ב, והיינו כי כל ימים הם מבחי' שמש ומגן, וכמ"ש ע"פ וידעת היום כו' כי הוי' הוא האלקי', אבל יום אחד דלע"ל נאמר בו לא יום ולא לילה והי' לעת ערב יהי' אור, שלא יהי' לילה וחושך אלא יהי' גלוי או"א כנ"ל, וע"ד והי' הוי' לי