תקיט

וסוכה תהי' (א)

בס"ד.

וסוכה תהי' לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר. פי' צל יומם הוא ע"ד שאה"כ יומם יצוה ה' חסדו ובלילה כו', וצ"ל מהו יומם בתוס' מ"ם דהל"ל ביום יצוה. הנה ארז"ל חגיגה פ"ב די"ב ע"ב כל העוסק בתורה בעוה"ז שדומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב שדומה ליום. ובזהר הרקיע בראשית דט"ו פי' חוט של חסד הוא הקו וחוט הנמשך מאור א"ס כו' ע"ש, ונק' חוט של חסד, כי הצמצום ומקום פנוי שהוא העלם האור ונשאר רק רשימו זהו כענין מדה"ד, והוא שורש הכלים ששרשם מן הרשימו, והכלים הם שורש הגבול, אבל הקו הוא הארה מהא"ס שורש האורות שלמעלה מן הכלים שהן בלי מ"ה בלי מהות, ולכן נק' חוט של חסד (וזהו שארז"ל בתחלה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד ראה כו' שיתף מדה"ר), גם במא"א ח' מ"א וחוט של חסד נק' טיפת לובן היורדת דרך חוט השדרה וע"ש כך נק' חוט עכ"ל. וזהו חוט של חסד ביום, ע"ד וישכם לבן בבקר, וע' זח"ג ר"פ קרח קע"ו ב' ע"פ בקר ויודע ה', ולבן גוון עצמי מורה על האור כמו שהוא למעלה מהכלי כמ"ש בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר בלק"ת ס"פ אחרי בענין בגדי