תקיח

וזהו ג"כ סיבה למה שהעולם הוא ל' העלם, כמ"ש בע"ח שההתלבשות הוא רק בז"ת, אבל לא בג"ר, ועד"מ התהוות המדות הוא רק מז"ת שבשכל, וכן השכל מלביש רק ז"ת שברצון. ועד"מ כאשר מתבונן בק"ש בפסוק שמע, איך שהוא אחד אין כיוצא בו, ואני ה' עצמו שהי' הוה ויהי' הוא אלקיכם המצמצם כי מבלעדי אין אלקי', כ"א הוא עצמו הוא האלקי' וכמו שאומרי' בנעילה ז"פ ה' הוא האלקי', אשר מכ"ז יבוא לבחי' ואהבת בחי' מדה שבלב, הנה לא כל השגת ההתבוננות בא בהתהוות המדה כ"א הארה מההשגה לבד. ועד"ז יובן ענין ההתלבשות שאין יכולי' להלביש כ"א ז"ת מהעילה לבד, וכמו"כ עילה הגבוה מעלול זה נעשה עלול לגבי עילה הגבוה ממנה להלביש רק ז"ת מבחי' עילה כו'. ולהיות כן נעשה בעולמות בחי' העלם והסתר ע"י בחי' ההתלבשות. משא"כ בג"ר שלא יש שם בחי' התלבשות, לכן בג"ע שמאיר הארה מג"ר לכן שם מושג השגת המהות כו'.

אך איך תוכל הנשמה שהיא נברא ובע"ג להשיג זה, והגם ששורשה מבחי' טהורה היא, אך הנה ירדה בבי"ע כמש"א אתה בראת כו', לזה הוא ענין התומ"צ שמהם נעשי' לבושי' לנפש, מכוונת התומ"צ נעשית לבושי' לג"ע העליון, ומעשה תומ"צ ועקימת שפתיו הוי מעשה נעשים לבושי' לג"ע התחתון, ושורש הלבושי' הוא בחי' גבוה מאד. ויובן זה מענין המשלים משלי שלמה, שלהיותו ויחכם כו' לכן אמר ג' אלפים משל, וכן ענין משלי' דר"מ, להיותו מנהיר עיני כו', וכל שהשכל עמוק יותר מוכרח למשלי' יותר, וכן למשלי' רבי' יותר, והיינו מטעם הנ"ל. והאומר המשל מוכרח להיות עוד נעלה יותר. ועד"ז יובן ענין מ"ש ויבא משה בתוך הענן, שכדי להשיג ולהיות ניזון מרוחניות הי' צריך ללבוש הענן, ושרשו מבחי' ישת חשך סתרו. ועד"ז מעהמ"צ ותורה כמ"ש נתלבשה בדברים גשמי' שרשן גבוה הרבה יותר מג"ע, כי ג"ע הוא רק ביו"ד נברא, אבל בתורה נא' משל הקדמוני שהוא משל להבין בחי' א"ס קדמונו של עולם, וזהו מעלת התומ"צ שהם קדמו במעלה, ומהם נעשי' לבושי' לנפש להשיג השגת המהות בג"ע, שהוא תשלום שכר עד שיהי' עשיית המצות כמצות רצונך.

וזהו ענין שקדמו ג"ע במעלה נגד העולם, והתשובה שקדמה שהרי התשובה הוא למלאות הפגם מתומ"צ, ומאחר שתומ"צ קדמו במעלה כ"ש התשובה כו', ולכן יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט כו' מכל שהוא בחי' חיות העוה"ב, כי קיום