תקיז

ויובן בהקדם מארז"ל ז' דברים קדמו כו' ג"ע ותשובה, וצ"ל קודם ברה"ע מי עשה תשובה ומי קיבל שכר בג"ע. אך הפי' קדמה אינו בזמן כ"א במעלה, כי ברה"ע הוא מבחי' מלכותך מלכות כל עולמים שם והארה בעלמא, ושורש שרשן הראשון הוא מבחי' איהו וגרמוהי בחי' כלי המדות כי אמרתי עולם חסד יבנה. ולכן אברהם שהי' הראשון מהאבות הי' מרכבה למדת החסד, וכמ"ש בס' הבהיר הובא בפרד"ס אמרה מדת החסד כו'.

ולהבין ענין חיות העולמות הנה ארז"ל במדת"ל ע"פ ברכי נפשי מה הנשמה ממלא כו', ובאדר"ן ספ"ל כל מה שברא הקב"ה בעולם יצר באדם, ברא חורשים (פי' יערות), חורשי' באדם אלו שערותיו, יעו"ש שחשיב כל מה שבעולם, מפני כי האדם הוא עולם קטן, ולכן מבשרי אחזה, כמו שהאדם הגם שמרגיש חיות גופו שהרי כו' מ"מ זהו רק ע"ד ידיעות המציאות, שלכן איתא בכהאריז"ל שהשגת הנשמה הוא גבוה מרוה"ק וגילוי אלי'. כן עד"ז יובן חיות העולם שהוא גוף גדול, ועד"מ הגלגלי' הם כדורים האם נא' שיש ציור כזה בנפשם אלא שהוא רוחני, ואיננו יודעים אלא ע"ד ידיעת המציאות לבד כו' וכן בשמים וכל צבא השמים, ובארץ ובכל נבראי הארץ.

אמנם בג"ע מאיר גילוי אלקות השגות המהות נהנים מזיו השכינה, תענוג נפלא עד אין קץ, שלכן אמר מוטב דלידייני' כו' שהגם שיסורי איוב כו' כמ"ש הרמב"ן, מ"מ כדאי נגד ג"ע התחתון וכ"ש העליון, והיינו להיותו השגת המהות.

ועוי"ל טעם ב' בהפרש בין ג"ע לעולמות והא בהא תלי', כי שורש העולמות הוא מבחי' מדות כנ"ל, ובג"ע מאיר מג' ראשונות שזהו שארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב, ואפי' אם נפרש שביו"ד נברא, והעוה"ב עצמה הוא ה"א הוא ג"כ מג"ר, שג"ר הם רחוקי' במעלה מז"ת, כי ענין המדות הוא רק לזולתו, משא"כ המוחין. ולכן אלפים שנה קדמה, פי' שקדמה במעלה להיותה בבחי' שעשועי' יום יום הוא בחי' חו"ב, ויומו של הקב"ה כו', משא"כ עולמות הם מז"ת זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, חסד יבנה ב' פי' כו', עכ"פ הוא רק מבחי' מדות.