תקיד

חו"ב הם תרדל"מ, ובחכמה מאיר אוא"ס כי חכ' הוא בחי' כח מ"ה, נק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, וממילא מאיר זה גם בבינה כי הם תרדל"מ, פי' שאינו שייך לקרות בחי' בינה בשם כלה ל' כלתה נפשי שהוא בחי' תשוקה, שענין התשוקה אינו שייך כ"א על ההעדר כמ"ש צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ צי' ועיף בלי מים, אבל כשעומד אצל המים על שפת הנהר אינו שייך בחי' צמאון כו', ולכן מאחר שחו"ב הם תרדל"מ, לזאת אינו שייך לקרות הבינה בשם כלה ל' כלתה נפשי בבחי' תשוקה, אבל בחי' כלה ל' כלה שארי ולבבי בחי' כליון ממש, זהו דוקא בבינה להיות כי שם מושג איך שקמי' כלא ממש חשיב, להיות כי השראת אוא"ס ב"ה הוא בחכ', וחו"ב הם תרדל"מ כו', ואשר לזאת נק' בחי' בינה בשם כלה ל' כלה שארי כו' בחי' שכינתא עילאה שושנת העמקים ששם מושג עומק שם ה' דחכמה איך שקמי' כלא ממש חשיב. ובחי' כלה הב' דכלתה נפשי זהו הנק' שושנה בין החוחי', שכמו השושנה שהיא גדילה בין החוחי' והחוחי' עוקצים אותה ודוקרי' אותה, כן רעייתי בהיותה בין הבנות לפי דכתיב ושכנתי בתוכם, וכתי' השוכן אתם כו' וכתי' ושמתי כסאי בעילם כו' וארז"ל שכינה עמהם, שהוא בחי' ירידת השפע להחיות עם רב, וגם בכדי לאגנא עלייהו כו', וגם נשפע חיות בכל דברי' הגשמי' כדומם צומח שהם תענוגי' גשמי', וע' בד"ה ונשב בגיא ובההגהות בענין החיות הנמשך לאדם בעת שמתאוה איזהו תאוה, והרי כל זה דוקרי' את השושנה ועוקצים אותה כו'. אמנם מ"מ עיקר מעלתה הוא היותה בין החוחי' דוקא, כי כמו בשושנה שע"י שעוקצים אותה עי"ז היא סלקא ריחא, ואלולי הדקירה לא הי' יוצא הריח ממנה, וכך יובן בענין השושנה שבין החוחי' שעי"ז נעשה יתרון האור דוקא.

ויש לפרש בב' דרכי', הא' על בחי' הארת השם המחי' ומהוה כל הנבראי' דבי"ע, עד שנמשך חיות לכל פרטי דצ"ח שיכול להיות הסתר גמור, עד שנעשה לצור מכשול להיות האדם מתאהב לו בבחי' תאוה גשמי', וה"ז עוקץ את בחי' השושנה הנעשה שורש ומקור לחיות דבר זה, אמנם ע"י הבירור שנעשה מזה רעש גדול כמשנ"ת בד"ה את ה' האמרת, עי"ז נעשה שער בימין בחי' זה השער לה' יעו"ש, שזהו יתרון האור הנמשך מהחשך דוקא. והעיקר יתפרש ענין השושנה בין החוחי' על מאי דכתי' השוכן אתם כו' שהוא בכדי לאגנא עלייהו, ולהשפיע חיות דרך אמצעות היותם שם כמו עילם המדינה עד"מ שעז"נ רגלי' יורדות, והוא בכדי לברר ולהעלות הנצוצות שנפלו שמה, שהמברר בהכרח שירד במקום המתברר כמ"ש במ"א, ולכן כתי' ויז נצחם כו', וכנודע ששעבוד מצרים הי' הכנה למ"ת, וכל זמן שלא נשתעבדו ונצרפו בכור הברזל במצרי' לא היו יכולי' לקבל התורה, כן מה שבחר אברהם כו' ה"ז בשביל זיכוך דכתי' כימי צאתך מאמ"צ אראנו כו'. ואמנם כל ימי הבירור ה"ז כמשל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.