תקיא

והם אומרי' לך לא כן אלא שובה ה' עד מתי, לא אתה תשוב לעצמך ולא אנו נשוב לעצמינו אלא שניהם כאחד שנא' שובינו אלקי ישעינו. ולכאו' צ"ל שלשון שובינו משמע ג"כ שהבקשה היא מלמעלה. והנה דוגמא לזה מצינו בבריאת שמי' וארץ שנחלקו אבות העולם ב"ש וב"ה, ב"ש אומרים שמי' קדמו, וב"ה אומרי' ארץ קדמה, ואמר רשב"י תמה אני על אבות העולם על מה נחלקו שאני אומר שניהם כאחד נבראו שנא' קורא אני עליהם יעמדו יחדיו, כאלפס וכיסוי'. אך הנה צ"ל שהלא נת' ע"ז במ"א באריכות שדעת רשב"י שאומר שניהם כאחד נבראו זהו מצד בחי' אוא"ס שמעלה ומטה שוין, ולכן שמי' לרום עם ארץ סוף המדריגות הם שוין, ואיך נא' כן בענין התשו', שגם תשו' שמלמטלמ"ע שז"ע שהקב"ה מבקש שובו בנים שובבי', הנה גם תשו' זו מגעת לבחי' אוא"ס אשר שם כחשיכה כאורה שוין, ואם חטאת מה תפעל ורבו כו' אם צדקת כו', וכ"ש ענין שאנו מבקשי' שובה ה' עד מתי שז"ע תשו' מלמעלמ"ט, שזהו ודאי מבחי' הנעלה יותר, דהא מלמעלמ"ט לא יש שום מונע כמ"ש במ"א, וא"כ מהו עוד ענין שניהם כאחד שנפרש ע"ד שמפרשי' דעת רשב"י בבריאת שו"א. אך הענין הוא דמצינו בעשה"ד כתי' זכור את יום השבת לקדשו, ובמשנה תורה נא' שמור את יום השבת לקדשו, ונודע כי זכור ושמור הם מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע, דשמור לנוקבא הוא מלמטלמ"ע שז"ע לעשות את השבת, וזכור שבתא דיומא הוא בחי' ההמשכה מלמעלמ"ט, וארז"ל זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, שזהו כדעת רשב"י שניהם כא', ונודע ממ"ש בת"ז ששבת הוא אותיות תשב בחי' תשובה, א"כ כמו שנפרש בחי' זו בשבת כן יובן ד"ז גם בתשו' ג"כ.

ולהבין זה צ"ל תחלה ענין מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע, שזהו ענין דכתי' בשה"ש דודי לי ואני לו הרועה בשושנים (שה"ש ב' ט"ז), וכתי' אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים (שה"ש וא"ו ג') ופי' בת"י שפסוק דודי לי קאי על יצ"מ, שאז הי' אתעדל"ע לבד, כי ישראל הי' מושקעי' במ"ט שע"ט ולא הי' יכולי' לבוא לבחי' אתעדל"ת כלל כ"א שהי' בבחי' גילוי מלמעלמ"ט שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה כו', וכמארז"ל ובמורא גדול זה גילוי שכינה, ובמ"ט יום הביאם להר סיני וקבלו התורה ביום החמישים, שכ"ז הי' מלמעלמ"ט. אבל פסוק אני לדודי מפרש בת"י על בית שני שיצאו מבבל שהי' מלמטלמ"ע, וזהו אני לדודי תחלה. והנה שמות החדשי' עלו עמהם מבבל, כי ביצ"מ נא' החדש כו' ראשון הוא לכם, ואייר דעכשיו הי' שני, וסיון שלישי, ולכן גבי מ"ת כתי' בחדש השלישי לצאת בנ"י, נא' בחדש השלישי בלי קריאת שם, וכן כל החדשי', עד שתשרי הוא חדש השביעי כמ"ש ובחדש השביעי