תקי
שנתלבשו בדברי' גשמי' כו'. ונמצא כי זה היום שנברא אדה"ר הוא עיקר תחלת המעשה כו'.
ונק' זה היום להיות כי שני יו"ט דר"ה הוא כיומא אריכתא דמיא, והיינו כמ"ש הרמ"ז ר"פ בא ע"פ ויהי היום ויבאו בני האלקי' כו' שיומא דר"ה הוא בדוגמא איך שבבריאת העולם לא הי' לילה ביום השבת שהוא יום הז', כי כתי' ערב ובקר רק ביום הששי, והערב הי' קודם כמארז"ל כבריאתו של עולם ברישא חשוכא, וביום השבת לא נא' ערב ובקר, כי האיר אור היום ל"ו שעות י"ב דיום וא"ו בריאת אדה"ר וך"ד דיום השביעי, וע' ג"כ במד"ר בפ' בראשית, וכל ר"ה הוא התחדשות החיות לכן ב' ימי' דר"ה הם כיומא אריכתא שהלילה שביניהם כיום יאיר, כמו שהי' בתחלת הבריאה, ולכן נק' היום, והוא תחלת מעשיך כנ"ל.
והטעם הוא כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, פי' יעקב וישראל הם תומ"צ, יעקב הוא יעקב עבדי המקיים המצות כעבד שעושה רצון רבו, וישראל הוא בחי' תורה, וכדכתי' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, עדות הוא בחי' המצות, ותורה כמשמעו. וע"ז הוא הדין ומשפט בר"ה על קיום התומ"צ משנה העברה, שלפי ערך זה יומשך גילוי אלקות בהשפעות רוחניות וגשמיות על שנה הבאה בכלליות השנה, וגם לא על קיום התומ"צ והעדר קיומם לבד הוא המשפט בר"ה, כ"א על איכות קיומם, שזהו שארז"ל במד"ר ע"פ כי עמך הסליחה למען תורא שהסליחה מופקדת אצלך מר"ה עד יוהכ"פ למען תורא היינו למען אשר יבואו בנ"י לבחי' היראה בשלימות, כי אהוי"ר הם שורש מ"ע ומל"ת, אהבה שורש לרמ"ח מ"ע ויראה שורש שס"ה מל"ת, וכתי' ותהי יראתם אותי מצות אנשי' מלומדה שהוא רק ענין ההרגל כמ"ש במ"א, וכ"ש ענין האהבה יכול להיות מדומה כו', ולזאת גם מי שלא חטא בפו"מ בעשותו אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם, או בהעדר עשיית מ"ע, כ"א שעשה בקרירות, גם ע"ז צ"ל תשו' מעומקא דליבא, וגם ע"ז יועיל התשו' להיות זדונות נעשו לו כזכיות שיומשך למלאות כל הפגמי' כו'. ונמצא כי מ"ש כי חוק כו' הוא נתינת טעם על זה היום תחלת כו' והיינו כי להיות ניתן התומ"צ לישראל ויעקב, וזה היום דר"ה שבו הדין והמשפט על ענין התומ"צ משנה העברה, להיותו תחלת מעשיך עיקר מכוון העשי', וכמו שהי' בתחלת הבריאה, רק שמתחלת הבריאה נמשך על שנה ראשונה מצד כי חפץ חסד, ואח"כ בר"ה תלוי זה בעבודת האדם כו'.
וביאור ענין התשובה צ"ל מה שמצינו במדרש תהילים הובא בילקוט בתהלי' סי' פ"ה, אמרו בני קרח עד מתי אתה אומר שובו בנים שובבי' (ירמי' ג'),
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.