תקז

כו'. ועוי"ל לפי שהיו ממוצעי' בין משה לקרח, כי משה הי' רבן, וכמ"ש במדרש שבני קרח הי' עומדים מרחוק שלא הי' יודעים עם מי יעמדו, שקרח הוא אביהם, ומשה הוא רבן שלמדו ממנו תורה, ולזה עמדו מרחוק, ואח"כ חזרו בתשובה, ולפי שהיו ממוצעים בין משה לקרח והנה משה או' שובה ה' כו' כי פסוק שובה ה' נא' בשיר תפלה למשה, לפי שמשה הי' בחי' חסד וכמ"ש כי מן המים משיתיהו, וקרח הי' מצד הגבורה, ומצד הגבורה מבקשי' מלמעלה שובו בנים שובבים כו', והם היו ממוצעים בין מדת החסד למדת הגבורה, ע"כ עשו פשרה לא אתה תשוב לעצמך ולא אנו נשוב לעצמינו כו' אלא שניהם כאחד שובנו אלקי ישענו כו'.

והנה בענין יגמה"ר יש ב' דעות, דעה אחת שיגמה"ר מתחילי' מאל רחום וחנון, והוי' הוי' אינו מחשבון הי"ג, ויש דיעה שסובר שיגמה"ר מתחילין מהוי' הוי'. והנה לפי"ז ששני שמות הוי' ג"כ מחשבון הי"ג, נמצא שהוי' הוי' אל הוא בחי' כתר חכ' ובינה, ורחום הוא בחי' חסד, וחנון הוא בחי' מדת הגבורה, ויש להבין שהרי חנון הוא מתנת חנם שהוא בחי' חסד האמיתי, ואיך שייך זה למדת הגבורה שהוא בחי' דין כו'. אך הענין הוא דהנה איתא בע"מ ע"פ הראני נא את כבודך שביקש משה הראני נא את דרכך במה אתה מנהיג את העולם, ואמר לו הקב"ה במדת רחום וחנון, שאם יש לו זכות אזי אני מתנהג עמו במדת רחמים, דהנה רחמים אף שהוא רחמנות אעפ"כ מדת הרחמנות אינו נופל כ"א על מי שיש לו איזה זכות, אבל אם אין לו שום זכות אינו נופל עליו כלל בחי' רחמים, ואם אין לו שום זכות שאין לו כלום אזי במדת חנון אני מתנהג עמו, חנון הוא מתנת חנם כו'. נמצא שמדת חנון הוא כשאין לו שום זכות כו'.

והנה ארז"ל שהלל כשהי' שמח בשמחת בית השואבה הי' אומר אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן. ולכאו' אין זה מובן שהרי הלל הי' ענותן ושפל, ואיך אמר אם אני כאן הכל כאן, שזהו כמו יש וגסות כו'. ואדמו"ר הזקן נ"ע תירץ שגם זה אמר בדרך שפלות אם אני כאן דהיינו שאני שפל וקטן מכולם, ואעפ"כ זכיתי לשמחת בית השואבה, הכל כאן כ"ש שכולם זכו לזה, כיון שהי' מחזיק עצמו שהי' שפל מכולם והכל הם במעלה יותר ממנו, ע"כ אם הוא זכה כ"ש שהכל זכו לזה, וזהו אם אני כאן הכל כאן. אך לפי"ז עדיין י"ל מ"ש אם אין אני כאן מי כאן, כיון שהי' מחזיק א"ע שפל מכולם א"כ אין זה ראי' ממה שלא זכה הוא שכולם לא זכו כו'. אך הענין הוא שכך אמר אם אין אני כאן ממילא מתנהג עפ"י מדת הדין,