תקד

הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, והיינו שע"י ובלילה שירו שהתורה נק' בחי' שיר שהוא המשכת התענוג בתורה שהוא בחי' כתר, עי"ז הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שאז נק' התו' בחי' תורת חסד וזהו ענין המשכה הא'. ואח"כ כתי' אשר לשלמה הוא בחי' חתן הב', דהיינו שיומשך מבחי' חכ' ובינה למטה, שיומשך התורה למטה בבחי' מדות כשר פסול כו', וזהו אשר לשלמה, אשר הוא בחי' תענוג שהוא בחי' בינה לפי שהתגלות עתיק יומין הוא בבינה, לשלמה הוא בחי' מלך שהשלום שלו שהוא מחבר שני הפכים, שזהו מדת הת"ת שמחבר שני הפכי', ואשר לשלמה הוא בחי' ת"ת דאימא שנעשה כתר ועת"י לז"א כו', והיינו שעי"ז יכולה התורה לימשך למטה בגשמי' בבחי' יש כו', לפי שנמשכה בבחי' מלך שלמה מלך שהשלום שלו שהוא מחבר שני הפכים בחי' אין ויש כו', שז"ע חתן הב' בחי' וא"ו השני תולדות מלא בשני ואוי"ן כו'. וזהו ישקני מנשיקות פיהו, ב' בחי' פה, וכמ"ש ביאשיהו כי פיהו מריתי, פי הוי' ופי סרסרו (פי' ירמי'), וכך כאן ישקני מנשיקות פיהו היינו ב' בחי' פה, בחי' המשכה א' שהוא בחי' המשכה בבחי' חו"ב, הקב"ה יושב ועוסק בתורה, והמשכה שני' הוא בחי' המשכה מבחי' חו"ב לבחי' מדות כדי שיומשך התורה למטה בגשמי' כו'.

והנה ע"ז נא' אח"כ כי טובים דודיך מיין דהיינו ב' בחי' דודים בחי' דודי לי ואני לו הרועה בשושנים, ובחי' אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים, ובחי' שושנים שהוא בחי' יגמה"ר נמשכי' מבחי' יין יינה של תורה, וכשארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים בהלכות. והענין הוא דהנה מתחלה יש להבין מהו ענין יגמה"ר, שהרי לא נמצא רק ג' שכליי' וז' מדות שהם בחי' עשר, וכמ"ש בתשו' לרב האי גאון ע"ס שמענו י"ג לא שמענו, וא"כ מהו ענין י"ג כו'. אך הענין הוא דהנה כתי' כל הנק' בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, כל הנק' בשמי הוא בחי' ע"ס דאצי' שהם רזא דשמא קדישא, וכידוע שיש ז' שמות שאינן נמחקי', ודרך כלל הם עשר שמות כו', וזהו כל הנק' בשמי כו', בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהם בחי' ג' עולמות בי"ע הם י"ג כו'. ולכאו' י"ל איך נחשבים ג' עולמות בי"ע שהם בחי' עולמות נפרדי' בבחי' יגמה"ר עם ע"ס דאצי'. אך הענין הוא דמה שג' עולמות בי"ע הם נפרדים זהו רק מצד חיצוניות העולמות, אבל כשנמשך אא"ס בבחי' פנימי', אז גם עולמות בי"ע הם בטלים בתכלית הביטול, וכמ"ש לעיל שכשנמשך מבחי' שמו הגדול בחי' עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד אז בחי' כלה שהוא בחי' כלה שארי ולבבי בחי' כליון היש לגמרי, וממילא גם הג' עולמות בי"ע הם בתכלית הביטול כמו ע"ס דאצי' ממש, ולזה הם נעשים י"ג, שגם הג' עולמות בי"ע ג"כ נחשב עם ע"ס דאצי' בשוה ממש. וזהו כי טובים דודיך מיין, שבחי' הרועה בשושנים נמשכי' מבחי' יינה של תורה, והיינו לפי שבתורה נמשך המשכת אא"ס מבחי' שמו הגדול וכמ"ש לעיל שז"ע שיר השירים ובלילה שירו עמי כו', וממילא עי"ז נעשה בחי' ביטול וכליון היש, ועי"ז נעשה יגמה"ר כו' שגם הג' עולמות נחשבים כע"ס דאצי' כו'.